לפני 14 שנים. 4 ביוני 2010 בשעה 7:29
יותר חזקה מהפחד היא התחושה של העוצמה. של השליטה בדברים.
לא היה לי ספק שהזמן הזה שעומד לפני יהיה מאתגר, מכל כיוון.
זוכרת את ההוראות האחרונות- לנשום ולשחרר, ולא לדחוף בכח אלא בהרבה אהבה.
משננת את האמירה המופלאה הזו שנאמרה כשירדתי מהאופנוע לאסוף לי חיבוק אחרון:
תזכרי שהשלווה שלך נמצאת במרחק חמש נשימות.
לא נותנת לדברים להוציא אותי משיווי משקל. נושמת. זוכרת שה-כל בסדר. ראבק, הכל! ונרגעת.
מחשבת את הצעדים שלי, שוקלת. לא שמה לעצמי רגל.
מבינה שאני לא צריכה להגיע לסף התהום כדי לראות שאני יכולה לעצור שם ולא ליפול.
ומדברת. מדברת בראש, בלב, במילים. ולגמרי יכולה לשמוע אותך עונה לי.
שבת שלום.
ואחריו שבוע נפלאאאאא.
(: