בוחרת בטוב

פשוט ככה. וגם ככה.
וכל פעם זה עוד קצת ועוד יותר.
והיום, דווקא היום כשאני שומעת את השיר "ככה וככה" של שלום חנוך,
הוא נתפס בעיניי קטנוני מאוד השלום חנוך הזה כשהוא אומר:"ארבעה עשר ימים הם נצח שנמשך שבועיים ".. באמת. (:
מצד שני, אני מבינה אותו, מכירה את זה כ"כ מקרוב. נצח שנמשך יותר מידיי זמן. נצח.
}{

"חוזר מלילה באולפן
חורז לי זמר אהבה ישן
לשיר במקלחת
חושב עלייך כל הזמן
אני אוהב אותך בכל מובן
ככה וככה
את בלתי נשכחת
גם כשאת לא כאן

עולה עוד בוקר על חיי
אולי עבדתי יותר מדי
במקום להיות יחד
אבל בטוח לא אולי
גם את עובדת קצת יותר מדי
ככה וככה
רוצה אותך נחה
פה בזרועותי

מרטיב את הפנים, עוצם ת'עיניים
נותן לדימיוני לזרום עם המים
ואין מה לעשות, זה מה שיש בינתיים
ואת בכל מקום, ככה וככה
בלילה וביום, ככה וככה
ארבעה עשר יום בלי להיות ביחד

זה שיר של ילד מאוהב
אם את שומעת את קולי עכשיו
את בטח סולחת
חושב עלייך כל הזמן
אני אוהב אותך בכל מובן
ככה וככה
את בלתי נשכחת
גם כשאת לא כאן

את בכל מקום, ככה וככה
בלילה וביום, ככה וככה
ארבעה עשר יום בלי להיות ביחד
מרטיב את הפנים, עוצם ת'עיניים
נותן לדמיוני לזרום עם המים
ארבעה עשר ימים
הם נצח שנמשך שבועיים!"