לפני 13 שנים. 12 בינואר 2011 בשעה 19:33
אני מפחדת.
מפחדת לגעת.
מפחדת לצעוד לשם, לקצה. שמא אפול.
איפה האומץ ההוא לפתוח הכל? לחשוף? לגעת? להרגיש?
כל פעם שנדרשת הליכה עד הקצה אני נחרדת ועוצרת.
לבד, שם, זה לא פשוט.
גם בשבוע שעבר, כשישבתי שם על השטיח ושמעתי את האמירה הזו של "פשוט כי מגיע לך", והתחלתי לזלוג שם, ידעתי שיש הרבה מה לחפור.
זה זרק אותי בו זמנית לכיוונים שונים, ועצרתי שם. זה היה כבד מידי.
ללכת עד הקצה? אפשר ליפול שם. להתרסק.
וזה מה שמתנגן לי בראש:
