בוחרת בטוב

הוא סימן של התחדשות.. ככה זה נראה. פריחה וירוק מסביב.
נראה לי שגם אני מתחדשת.
בסה"כ אני דיי גאה בעצמי. זה לא שלא קשה לי לפעמים ושאין בכלל נפילות, אבל בגדול, אני בהחלט מנהלת את הדברים. אני אוהבת את התחושה הזו שאין לחץ. לא נותנת לדברים להלחיץ אותי. מה שאספיק אספיק וחוץ מזה הכל בסדר.
כל השבוע הזה חשבתי לכתוב אבל העומס הפנימי לא נתן לי לנתב החוצה.
בחמישי שעבר מצאתי את עצמי בחוויה שלא התכוננתי אליה בכלל והפתיע אותי שהגוף שלי אמר שהוא רוצה. מאודד רוצה. מזל שהייתי מלאה כ"כ באלכוהול, אחרת אני לא יודעת איך זה היה נגמר, ועל מה הייתי מצטערת. אבל מה שהיה הדליק בי משהו שחשבתי שכבר כבה.
אתמול, בידיים שלך, אלו שיודעות להרגיע, בלי מילים, התפוצצתי לגמרי.
נזלתי מהעיניים ומהכוס. החיבוק שלך המיס אותי ברגע והדמעות שמסרבות לצאת בסיטואציות אחרות זלגו ממני באופן מידיי.
ואז החפירה הזו שלא מרפה, גם כשהגוף שלי כבר רועד, גם כשאני מרגישה שזהו, לא יכולה להכיל עוד, הביאו אותי לקצה, לגמירה. אני? גומרת? נשמע לי דמיוני לחלוטין! (:
היה כייף. מאוד.
}{