בוחרת בטוב

אחרי השיחה אתמול, מה שזכרתי זה שיש לי משימה, לשמור על מה ששיך למאסטר. ושבכלל לא קיבלתי רשות להתרחק לי ככה.
מה שציירתי לעצמי בראש זו כלבה עם קולר ורצועה. והרצועה לא ארוכה בכלל, כך שאם אני רצה בלי שימת לב, בורחת לי מעצמי, יש לי רצועה שעוצרת אותי. לא מאפשרת להתרחק יותר.
אחרת אני עלולה להיחנק. זה מה שכמעט קרה לי אתמול, כשאיבדתי שליטה.
התזכורת הזו, איפסה אותי, החזירה אותי למקום המוגן שלי, שייכת, עטופה ואהובה בידיים של מאסטר, שמצליח להכיל גם את הכאב הזה, שחתך לי את הנשמה במשך שנים.
כמו בכל הזדמנות אני מודה שאני ברת מזל, שהייתה לי האפשרות לבחור בדרך החיים הזו שהופכת הכל לפשוט יותר. גם אם יש אנשים שבעיניהם אני סוטה חסרת כל הגיון (-:

הבוקר שלי התחיל נקי יותר. רגוע. היה לי יום מעולה בעבודה.
וגם עכשיו, אחרי שכיונים חדשים ורעיונות שלא עלו קודם מעולם נזרקו לחלל האויר, אני לא נותנת לעצמי להיבהל ולהיכנס שוב למערבולת הזו.גם אם הרעיון הזה מפחיד אותי. אני יודעת שמאסטר לא יציע שום דבר שיכול להרוס לי או אותי.
אני נושמת עמוק, מזכירה לעצמי שאני לא חלשה ולא מוותרת.
הכל בסדר. גם אם כואב שוב לרגע. באמת שעכשיו הכל בסדר.