לפני 12 שנים. 20 באוגוסט 2012 בשעה 13:04
חמש בבוקר. חשוך עדיין וקריר. כלומר נעים.
אחרי יותר מידי זמן ויותר מידי אילוצים ותרוצים, יצאתי שוב לצעוד בבוקר.
רק שם, באויר הצלול והנקי, הבנתי כמה חסרו לי הצעידות בבוקר, כמה אנרגיות זה נותן לי.
בשעה הזו שאין איש מלבדי בחוץ, חוץ מההוא שהפתיע הבוקר, התבונן בי ושאל אם אני צועדת מסיבות בריאותיות..
אבל שם, באויר המשכר, כל כך קל לי למצוא "חדשים וטובים" ולראות כמה טוב יש מסביבי.
איזו דרך מעולההה לפתוח את הבוקר!!
אה, ואני ממש אבל ממש אוהבת בוגנווליות. בכל הצבעים.
גיליתי הבוקר שיח בוגנוויליה שורד, מזדקף לו בירוק וורוד מתוך איזה שריפה ששרפה מסביב הכל, וזה הזכיר לי אותי.
