מביט לתוכך

היא כמו גל ים

סוער ומסתער על החוף

שובר הגלים אינו עומד בפניה

היא כקשת בענן מגוונת

בשלל צבעים שאנו אוהבים

דוהרת כמו סוס בהרים

שאין לו מעצורים

מלאה כרימון 

מתוקה כמו חלום

ולאחר היום הוא סחוט

כמו לימון

היא כמו כולם אך מעל כולם

היא

מוקדש לעלמה שנעלמה

חייה ותן לחיות להיות או לא להיות העולם כמנהגו נוהג ולפעמים יש סטייה לנתיבים אחרים בכדי שכל אחד ימצא לו את הנתיב והמרחב של חייו של יכול להביע את מה שיש בו אבל יש אבל גדול שתמיד יש מי שמנסה להכנס לץוך החיים ולתוך המרחב ההאישי הפנימי ושם זה מפר את הרוגע והשלווה הפנימית  לכן לפעמים חייה ותן לחיות זה פשוט רק משפט לו רק ידענו מה אנשים חושבים אבל הכי חשוב מה אנו חושבים על עצמנו ועל מה שיש סביבנו

בוקר העיניים כבויות אינם בוהקות המבט פשוט מבט פעימות הלב ומחשבות שעל אחר שעל של דרך אחרת של נתיב שאינו דומה לאתמול שלשום המילים נכתבות ונכתבות להן ממקום הכי עמוק שיש בי בתוכי בוקר השמש זורחת וקרניה מאירות את העולם שמסביבי  בוקר שאינו דומה לאותם בקרים בוקר של הירהור עצמי עם עצמי האם הרגשה זו עוברת עם תחילתו של יום חדש  או שמא הרגשה זו תימשך לעוד בוקר העיניים מביטות מנסות לצחוק כמו תמיד להקרין את מה שיש בתוך העומק ולתת למבט לחייך חיוך של בוקר מקווה שהרגשה זו לא עובדה והרגשה חולפת לה עם המשך היום 

ראיתי אותה אי שם את דמותה מהלכת על החוף ומשאירה סימנים בוהה על מה שיהיה ורק רק הגלים נושק לחוף הלוך וחזור והיא מביטה אל ההאופק היפה הקסום אשר מעביר כמה רגעים של מחשבות ראיתי אותה ואת סימני רגליה על החוף ודמותה אט אט מתרחקת אל העולם של עצמה 

בוהה ותוהה האם אפשר להפוך ממשות למציאות קיימת אוהבת ונאהבת או שמא הכל רק תהייה ובהייה על הקיים על מה שיש אולי אני בונה סביבי משהו אחר לגמרי משהו שיש בו ממשות שצריכה להפוך למציאות קיימת שיש בה האכלה הבנה נתינה יחס כבוד או שמא המציאות לפעמים מטעה לפעמים אני אומר ימים יגידו ההאם זה יכול להפוך ממש למציאןת שיש בה הכל מהכל 

שבש הקייץ הגיע ואיתו הכל מהכל קייץ שנת 2022 עוד ימים חמים ימים של מחשבות של הירהורי על אה ועל דא על מה שקורה ומה שיקרה ימים של אהבה ואכזבה יש ידידות של בריחה אל הלא ידוע ימים שיש בהם את הלבד את הביחד את המחשבות שצצות להן במפתיע ומחפשים להם תשובות ורגעים של בריחה מכל הקיים לכמה רגעים של לשכוח את הרגע במציאות ואז שוב לחזור ולתהות ולבנות על מה שיש בתוך עולמו על האדם ימים שהם יגידו ההם אנו באמת רוצים שהם יגידו או שמא נעביר דף במחברת החיים ולראות מה יוליד יום תהנו משבת חמימה מכל הטוב שיש בחיים ואל לנו לשכוח את העבר כי אנו עלולים לחזור אליו 

מילים שנכתבות ונכתבות ומחפשות להן משמעות ומהות אבל המיחים הנכתבות יוצאות ממקום כה עמוק אשר חשים את מהויי החיים ואת ההצלחות הכשלונות המילים הם שחרור פנימי ורוגע ללחצי החיים  לאושר לאכזבות להצלחות תמיד יש מילים שמדגישות את התחושה הפנימית שחשים ולהן יש משמעות והן נכתבות על הצג כי למילים יש עוצמה וכוח להרוס ןלבנות והם מכאיבות והן מצחיקות אלו המילים שאנו כותבים כאשר אנו חשים צורך לרוקן את מה שיש אי שם עמוק בתוך תוכנו אלו מילים שמרגיעות מילים שיש בהן הכל מהכל להכל מילים ומה שטמון בהם

קליפות הבצל מתקלפות להן אחת אחרי השנייה וכל קליפה היא חומה שבנינו לעצמנו בכדי לא לחשוף את מעמקי הנפש  ואת מה שטמון אי שם עמוק אבל כאדר עוד קחיפה יורדת אט אט אנו חושפים את הנפש את  מה ששמרנו המון ולא העזנו לספר ככה אנו בנויים חומה על חומה על חומה ולבסוף היא קורסת מעומס יתר היופי האמיתי שיש הוא לקלף את הקליפות ולהגיד לעצמנו מה זה נותן לנו לשמור את מה שיש בנו אלה לשחרר ליוש ץחושת חופש ורוגע והיתרוממות רוח ולא לחוש מועקה כאשר הכל נמצא אי שם עמוק במעמקי הנפש ומחפשים למי לספר או במי לבטוח כאשר פורקים את המטען ההאישי קודם כל זה בשביל עצמנו למעננו לחוש אחרת לחוש טוב עם עצמנו למרות שכאשר מקלפים בצל הדמעות יןצאות מעצמן ושמרוקנים את מה שיש חשים משהו אחר משהו שנותן תחושה עילאית של הרגשה עמוקה טובה פנימית עם עצמנו אז אל לנו לישוש לרוקן את מעמקי נפשנו כי בסוף יש תחושה טובה של חופש פנימי ורוגע עם עצמנו וחיבור של גוף ונפש שחשים יותר קלים ועם מבט של ישיתי את זה למרות שלפעמים זה לוקח המון זמן אז אל תחכו לקלף בצל בכדי לחוש את הדמעות אלה תקלפו את עצמכן בכדי לחוש את הטוב שאנו עושים עם עצמנו ולנפש שלנו

לקרוא פוסטים שיש בהם רגש עוצמתי שנכתב ממקום עמוק זה נותן עונג צרוף גם להגיב לפוסט ואכן יש פה פוסטין שממש תענוג לקרוא אותם ולהבין את המסר ואת הכציבה שיוצאת ממעמקי הלב אל הצג וזה ממש עונג לקרוא

מימונה שמח לכולם תהנו לכם מכל מה שיש בחיים והכי חשוב תעשו חיים ותהנו ממה שהחיים מציעים