הגשמת החלום

ככל שחושבת על התגובה הלא ברורה בקיצוניות שלה
עולה בי מחשבה אחת, ואולי יש יותר שלא מודעת.

יש אנשים אשר פוחדים ולא יודעים להתמודד עם הטוב
שמגיע אליהם, אולי מאמינים בתת מודע שלא מגיע
להם הטוב הזה, וחבל שכך.

וכשיש את הפחד, במקום להתמודד איתו בוחרים להרוס
בהזדמנות הראשונה שקיימת.

הייתי פעם במקום בו הייתי הורסת כשהטוב היה מגיע
ולא מתמודדת, ושוב בורחת כשרע לי.
שמחה שתיקנתי את עצמי בהתמודדות עם הטוב.

כל אחד בוחר לעצמו אם לקבל את הטוב או לברוח ממנו
וכשבוחרים לברוח צריך לזכור שאסור אחר כך להתלונן
שלא מקבלים טוב.

מקווה שאנשים ילמדו לאהוב את עצמם ולהבין שמגיע
להם הטוב, להתמודד עם הפחד כשזה עולה ולא לברוח ממנו
ואחר כך להתחרט על ההחלטה שלהם.

מצד שני כן לברוח ממקום שבאמת לא עושה טוב ובאמת
פוגע, גם זו אהבה עצמית שחשובה.

כל כך צחקתי

צחקתי מהשפעת הבלוגים שלי
צחקתי מהשפעת התמונה

צחקתי וצוחקת כל פעם מחדש
איך אפשר להוציא כוונות של אנשים בקלות

צוחקת גם על עצמי
שיש פעמים שנותנת צ'אנס נוסף
ומגלה כי אין מה לעשות הרושם הראשוני
נשאר כמו שהוא.

צוחקת כשחושבים שישיגו את רצונם בעקיפין
למרות הצהרות מראש... מה לא יהיה.

צוחקת אך כל פעם לומדת מהמקרים
אך גם עצוב שגם כשיש רושם טוב על אדם
וצריך להתכונן לגילויים שמקלקלים.

ושוב אין זו הכללה, כי יש מצבים בהם האדם
לומד ומשנה, אם יש רק רצון לשנות.

אז לך ..... זה שרוצה רק להשתמש ולא יותר
למרות הידיעה שיש לי שולט והצהרותיי מראש
שזה לא יקרה ....
לא אין בי כעס, אך מאכזב לגלות
שהפה והלב אינם שווים.

מאתמול ההתרגשות כבר התחילה
והיום עם קבלת ההוראות האחרונות
כבר היה ברור לי שמשהו שונה הולך לקרות
רק לא ידעתי עד כמה.

ממתינה ישובה על כסא מכוסת עיניים וידיים מאחור
כוס מים קרים לו וקערית מים לי באמצע המטבח.
איך שהוא מגיע קצב הלב מואץ והוא ניגש ומלטף
מגביר את קצב הלב,נותן לי להרגיש את הענף
העץ שבחר שכל כך פחדתי ממנו אך באותו הרגע
מה שעניין אותי זה רק שיגע וישתמש בי.

נקשרת לכסא בכל גפי,חבל נכרך סביב צווארי
חניקה איתו ואני כל כך מרוגשת ומרגישה בטוחה בידיו.
מסע ההצלפות יוצא לדרך, בין הסיבובים ליטוף,נשיקה
גירויים,ושעווה ואני כולי מוטרפת כבר, כל כך חיכיתי לזה.
ואז מסע עם ענף העץ הדק כאב מסוג חדש לי,כאב חד.
משוחררת והמסע על החלק האחורי מתחיל.

מקבלת הוראה למצוא בחשכה את דרכי לקערית המים
בעידודו והוראה לשתות ככלבה דבר שעדיין חדש לי
למרות שהגבול כבר נפרץ. מקבלת ליטופים ומילים חמות
כמו לכלבה תוך כדי השתייה ונהנת מהמצב מי היה מאמין 😄
ואז אדוני החליט להוציא מהמקפיא מה שיש ולהעביר אותם
עלי מה שקצת הרגיע את החום והכאב של התחת וגירה מאוד.

צלוחית המים מוזזת ונשפכת ושומעת את אדוני משתין לתוכה
ומונחת לפני עם הוראה להכניס את הראש קרוב מאוד לשתן.
תוך כדי מסע הצלפות וגירוי נוסף מתחיל והצעקות נבלעות
לתוך הקערית. הוראה ללקק את השתן מה שהיה עבורי עוד גבול
אך לרגע לא חשבתי לסרב ועשיתי זאת מלווה במילים חמות ממנו.
אם חשבתי שפה מסע ההשפלה נגמר...טעיתי הוא רק התחיל.

הוא נותן לי את ההוראה להתיישב על הרצפה,על התחת נותן לי
כמה שניות להרגע וההוראה לפתוח את הפה עם ראש מורם
הוא משקה אותי לאט לאט בשתן ואת השאר שפך עלי. ואני מאושרת
שהוא משתמש בי ונהנה. הוראה לשכב על הבטן כשהוא מכוון אותי
ישר לתוך השתן כשפניי מונחות שם.הוראה להתחיל ללקק מהרצפה.
מובלת בשערי על ארבע לשירותים והמים מודחים על פני.

מובלת לאמבטיה בליווי מילים משפילות והוראה לחזור נקיה.
מתקלחת ומורידה מעלי את השתן וכל השעווה מצחצחת את השיניים
במהירות רק כי לא רוצה להפסיד זמן להיות איתו ואז לראשונה ראיתי
את הסימנים שהשאיר בי ומחייכת. מקבלת הוראה לשבת בסלון....
כמובן על הרצפה והוא נותן לי להמתין לו, ואני כבר רוצה לצעוק שרוצה
שיבוא כבר,אך שותקת וממתינה לו בשקט.

הוא בא ונעמד מולי ואני מחייכת והוא מביט עם מבט קשוח שמרטיב
ואני באה ונצמדת לרגליו ומחייכת,הוא נשכב ומקבלת הוראה לעשות לו
מסג' מה שכל כך אוהבת כי זו הזדמנות למזמז ולחוש אותו.מתחילה
מכפות הרגליים ועולה מגיעה לישבן והוא כל כך חמוד ובגלל שתמיד
רעבה אליו התחלתי ללקק את החור ומחכה לראות אם יעיף אותי משם.
רואה שהוא שותק מה שאומר אור ירוק וממשיכה במרץ. 😄

מתהפך וממשיכה לפי הוראות לענג אותו עד לפורקן ולראות ולשמוע
אותו כל כך נהנה עושה לי כל כך טוב ומחרמן. הוא מתהפך שוב
והפעם באמת עושה לו מסג' מלווה בנשיקות. מביט בסימנים ומחייך
ומרוצה וכך גם אני. הוא מתלבש ויושבת לרגליו,נצמדת נרגעת ומקבלת
כל כך הרבה כוחות,ליטופים ונשיקות מתוקות וטעימות 😄

כשהוא נמצא אני כל כך מלאת מרץ וכשהוא הולך מתחיל הריחוף הגדול
שאפילו שינה לא מאפסת אותי 😄

אז תודה לך אדוני שלי על עוד מסע מופלא ועל כל הנתינה שלך
הכלבה שלך

מחכה והוא מתעכב ויודעת שאם התעכב מחכה למישהו
ואני נרגשת ועל קוצים שיבוא כבר ויגע וישתמש בי מטיילת
בין הסלון לחדר השינה שממנו יכולה לראות מי שמגיע.
רואה אותו מגיע אך ממתין למישהו עד שמגיע, הוא נכנס לרכב
ולאחר דקות הם יוצאים ורואה גבר נאה איתו.

רצה לסלון להיות כפי שרצה,הם נכנסים,אומר שלום והוא מלטף
והם מתיישבים להם אין לי מושג מה עושים ומדברים רק יודעת
שאני חסרת סבלנות כי רוצה להרגיש אותו רוצה התיחסות, והוא
שקורא אותי מידי פעם מגיע מלטף צובט נותן ספאנקים ושוב נעלם.
שומעת אותם מדברים עלי אך שומעת רק חלקי משפטים... כנראה
אלו שהוא רוצה שאשמע. מושפלת אך גאה ומחורמנת גם יחד.

נגיעות זרות לי, מגע נעים ועדין ומבינה ישר שזה ההוא.
שומעת את אדוני אומר לו שלקח לו הרבה זמן לאלף אותי כך
ושואלת את עצמי על מה הוא מדבר הרי ההוא עוד לא ראה כלום.
מסע של כאב והשפלות ועונג מתערבבים בארבע ידיים לעיתים,
כמו בובה שמושכים בחוטים פעם על ארבע פעם על הרגליים ....

מובלת אל החדר עם הוראה להעלות ולהתקדם לאט, כשעולה
מרגישה רגליים וכבר ידעתי מה הולך להיות,נעצרת אך ממשיכה
בהוראתו וגם לענג אותו. מתקרבת עם הראש ומריחה ריח טוב ונעים
ומתחילה בהיסוס אך אדוני ממריץ אותי בהוראה. תוך כדי הוא בוחר
להצליף,פעם לטפטף שעווה ופעם לענג ומונע את הגמירה.

לאחר זמן ההוא קם והולך לאדוני,אדוני מגיע דוחף וויברטור ונעלם...
נעלם ליותר מידי זמן לטעמי אך השלמתי עם זה שזהו רצונו וכך הוא
גם חלק מהשימוש בי.הוא מגיע ואומר לי לבוא אליו (בעיניים מכוסות)
כשהוא כבר בסלון. שם ממשיך לו מסע הצלפות ועונג ועכשיו הייתי
מאושרת כי מרגישה אותו והוא מתייחס אלי.

לאחר מסע הכאב והעונג הוא מרשה לי סוף סוף לגמור וכמובן שמייד
זה מגיע במהירות הבזק חחחח
נאספת אל בין ידיו מניחה ראשי על בטנו והוא מלטף ומחבק ואני
מרחפת לי גבוה אי שם במקום שלי, המקום שבו מרגישה שלמה ומוגנת
לאחר שנרגעתי בין ידיו כשראיתי את הפנים הקורנות והחיוך המקסים
הכל הפך למושלם.

תקשורת בכתיבה
בצורה זו של תקשורת אפשר להעביר לצד השני קצת ממה שמרגישים והרבה ממה שחושבים.
גם אין הפרעות בהקשבה לדברים, אפשר לקרוא כמה פעמים ולהבין טוב ולהפנים מה קורה לצד השני.
הבעיה בתקשורת מהסוג הזה שאפשר לכתוב משפט מסוים, אך את האינטונאציה שאותה התכוון הכותב אי אפשר להעביר, ועכשיו הכול תלוי באינטונאציה של הצד הקורא.
במידה והוא קורא את זה אחרת ממה שהתכוון אליו הכותב הוא גם יגיע למסקנה שונה ממה שהייתה הכוונה, וכך נוצרות אי הבנות במקרה הטוב,או כעס,עלבון וכו' במקרה הרע.
אתן דוגמא :
המשפט "אם את מתגעגעת אלי,איך זה שאת לא מתקשרת לשמוע את קולי?"
משפט זה בכוונתו יכולה להיות שאלת תמיהה וניסיון להבין
אך באותה מידה יכולה להיקרא כמשפט מתריס ומביע טענות

תקשורת קולית
בתקשורת כזו שומעים לא רק את המילים אלא גם את התחושות,ואת האינטונאציה
שתתן את המשמעות המסוימת למשפטים. לכן אם את אותו משפט שהזכרתי היה נשמע בתקשורת
הקולית, המשפט היה מובן במשמעות האמיתית שלו. וזה מעבר לכך גם תקשורת כזו גורמת לקרבה ועוד.
הבעיה בתקשורת כזו, שצריך את תרבות הדיאלוג,כלומר להקשיב לצד המדבר ורק כשהוא מסיים
לתת את הצד של המקשיב וכך גלגל, אבל רוב האנשים נכנסים אחד בדברי השני ופחות עסוקים
בלהקשיב ולנסות להבין ממש ומרוכזים יותר בתחושות שמתעוררות ובלהוכיח שאנו צודקים.

תקשורת פנים אל פנים
יש בה בעצם ביטוי לכל הצדדים של המטבע.
בתקשורת כזו לא רק נאמרים המילים ושומעים את האינטונאציה אלא גם רואים בעיניים הבעות פנים,את העיניים ושפת הגוף והכול יחד נותן את המידע המקיף ביותר.


לדעתי יש לשלב את כל צורות התקשורת,

לצערי בעידן שלנו היום הרבה נוהגים להשתמש בתקשורת הכתיבה יותר מהקולית, ואז גם נוצרים לפעמים אי הבנות בגלל החוסר באינטונאציה, ואת זה הם שוכחים ובוחרים לפני שהם בודקים את העניין עם הצד השני להגיע למסקנות מוחלטות על המשמעות.

לצערי בזוגיות מכל סוג שהוא חייבת להיות תקשורת פתוחה וכנה כי אם אין אותה מן הסתם הקשר
לא יחזיק מעמד,
אסור לשכוח שאין לנו את היכולת לקרוא מחשבות ולא תמיד אנו מספיק רגישים לחשוב על דברים לבד לכן אסור לחכות שהצד השני יבין לבד דברים.

פעם ראשונה מזה חמש שנים
שבחג הזה נכנסה שמחה לליבי ונשמתי

בחמש שנים האלה החג היה עבורי רק
תזכורת למוות אמי, והכאב והצער תפס
כל חלקה שבי לאורך כל החג.

אך השנה בזכות אדוני שלי נכנסה לה
גם תחושת שמחה ועונג.

זה לא שהכאב והעצב על החוסר נעלם
אך הייתה גם שמחה על שיש לי אותו.

שאני עם אדם ושולט מיוחד שחושב על הכל
ודואג ומגן עלי מהכל ומעניק לי כל כך הרבה.

בגלל כל הטוב שהוא מעניק לי אני כל כך
צמאה אליו כל הזמן.

צמאה אליו ומעריכה ומעריצה אותו עוד יותר
ממה שגם כך כשנתקלת בכל מיני טיפוסים בחיים.

תודה לך אדוני שלי על כל הטוב שאתה מעניק לי