הגשמת החלום

הנה עברה עוד שנה ותאריך האזכרה מגיע עוד רגע קט
כן כמו בכל שנה יהיו שלושה תאריכים שיהיו חרוטים בזיכרון
זה כמובן מעבר לזיכרון הכאב והחוסר שמלווה בשאר ימות השנה.

נזכרת בסיום הכול כך עצוב וקשה שעברנו, אני פה ואת פה ושם
נקרעת בין העולמות.
נזכרת איך ליטפתי חיבקתי נישקתי ודיברתי איתך בקול ובלב
וידעתי שאת מקשיבה ויודעת את אהבתי אלייך שאותה חרטתי
לא רק בלבי ונשמתי אלא גם על קברך... מעוזך האחרון במסע כאן.

נזכרת איך היו מצבים שבהם דיברתי אלייך והמוניטורים השתוללו
כנותנים סימן שאת מקשיבה. לא הייתי מוכנה להרפות ממך כי הייתי
צריכה שיהיה לי את האפשרות לבוא אלייך,לגעת לשתף ולנשק.
ואז נזכרת איך בלילה הלכתי לישון עם תחינה לשחרר את נשמתך
שסבלך יגמר ושחררתי כדי שתפסיקי לסבול.

זוכרת את הטלפון לפנות בוקר וישר ידעתי ואמרתי לנכדתך "סבתא נפטרה נכון?"
סגרתי בכיתי ואמרתי ברוך דיין אמת והמון תודה לאל ששמע את תפילתי.
כמה קשה היה לשחרר אותך.

עדיין התמונות מחכות שאסדר אותם באלבומים מאז לכתך
ועדיין לא מסוגלת נפשית להסתכל בהם.
תמונתך מלווה אותי בתעודת הזהות, אך דמותך כל כך חרוטה
בזיכרוני ונפשי וגם כשמסתכלת על עצמי רואה אותך בי
כמו שאומרים אני מאוד דומה לך, וזאת מחמאה גדולה עבורי.

נזכרת בכל כך הרבה דברים, כל כך הרבה טוב היה בך
נזכרת ברגעים הקשים אך גם במשמחים והיפים שעברנו יחד.
כל המילים הטובות והיפות שאכתוב לא יתארו אותך ולא במקרה
כל מי שראה אותך אפילו פעם אחת בלבד נחרטת בזיכרונו ואהב אותך.

החיבוק,הנשיקה,הליטוף והדאגה שלך כל כך חסרים לי
כשהלכת חלק ממני הלך איתך והחור שנשאר אף פעם לא יתמלא
ולא משנה כמה שנים יעברו.