לפני 13 שנים. 22 באוגוסט 2011 בשעה 20:32
נקרעת בין הרצון שלי לקשר המיוחד שמייחלת אליו
לבין המציאות שטופחת על פני כל פעם מחדש.
האמונה והאופטימיות הולכים ואוזלים לאט לאט.
לא שלא נהנת מידי פעם, אך לא לזה אני מייחלת.
הייתי כבר מוכנה להתפשר על קשר ונילי, אך גם
שם ההיצע לא מעודד במיוחד.
גם פה וגם שם אין הרבה רציניים,בריאים בנפשם,
בעלי חכמה,שיודעים להביע רגש,שיודעים לפעול בקשר
בעלי אגו נפוח,גבוהים ובגיל המתאים.
אלא שכן כבר מוצאת בהם עניין, או שהם:
נשואים/נמוכים/פוליגמיים/מחפשים רק שליטה/
זה מתיש ומוריד את האופטימיות והאמונה, אך מעדיפה
להיות לבד מאשר להתפשר על הדברים החשובים ולסבול.
האמת שבא לי להקיא, וכשאני מרגישה כך, מעדיפה
לקחת חופשה. לא יודעת כמה זמן, לא מתחייבת לעצמי
כמה זמן שיהיה צורך כדי להוריד את הבחילה ולאסןף כוחות.
אז תמשיכו להנות ובהצלחה
ומי שצריך יודע איך לתקשר איתי
