היו אלה ימים קשים מאוד עבורי, אך לפחות לא היה לשווא וחוזרת אחרת.
רציתי להקיא מתוכי את החוויות של היתקלויות הלא נעימות (לא בפיזי) מתוכי ולא הצלחתי.
וכמו שלא אוהבת לסחוב דברים רעים לאורך זמן רב, החלטתי תחילה לתת לראש ולנשמה לנוח
אך בכל השיטות שמכירה זה לא עבד וגם הגעתי למצב שלא היה בא לי כבר לעשות כלום.
בחרתי להפיל עצמי ע"י שתייה של בקבוק יין שלם,מה שלא עושה בדרך כלל. ואכן נפלתי לתרדמת והכול נרגע.
למחרת קמתי עם ראש ריק אך פעל עצמאי וכאב ראש, לא זה לא כאב של לאחר שתייה אלא כאב שכבר מזהה, כאב שמשהו מהתת מודע עומד לצוף החוצה. אפשרתי את הכאב וצללתי אליו עד שההבנה צצה למודע, מה שגרם לי להקיא הכול מתוכי.
בשלב מסוים בחיי גיליתי שלמרות הרצון בזוגיות יש בתת המודע שלי פחד מזה.
עבדתי על הסיבות לפחד, נאמר לי לא פעם שהבררנות שלי היא בגלל הפחד, בחנתי את הדברים ולא הם לא נובעים מהפחד.
הבררנות היא כי חשוב לי להיות מאושרת עם הבן זוג ובלי הדברים האלה לא אהיה מאושרת, ואם
לא אהיה מאושרת מעדיפה להישאר לבד. נשאלתי מהם הדברים שלא אוותר עליהם ועניתי :
כנות,יושר,נאמנות,תקשורתיות (לא רק להיות חברותי אלא לשתף),ידיעה להביע רגש במעשים, בגרות ובריאות נפשית,בלי אגו שמנהל אותו,לא לקחת אותי כדבר מובן מאליו,להשקיע בקשר, ואז פתאום אותם אלא שאמרו כי אני בררנית מידי אמרו לי שאלה דברים בסיסיים, ואכן כך הם.
אכן עברתי את שלב הפחד, ולכן לא הבנתי למה אני לא מגיעה למצוא את האחד שלי, שירצה כמוני בזוגיות, אך ההבנה שהגיעה מהתת מודע היא שאני בכלל לא רוצה בזוגיות, כי בעיניי היא כאב ראש אחד גדול של 24/7, אז לא מפליא שגם לא מצאתי את האחד שלי.
הבנתי שמה שבאמת אני מחפשת זהו קשר, קשר שמעבר לשליטה שבו מעבר לשליטה גם עושים דברים יחד כמו לטייל,לישון יחד וכו'. שנפגשים פעמיים שלוש בשבוע וסופי שבוע וחגים אך גם יש פינה לכל אחד שהיא רק שלו.
הכי "מצחיק" שכך גם הגדרתי למי ששוחחתי איתו ואפילו לא שמתי לב לניגוד של מה שאמרתי להם לבין כאילו הרצון שהגדרתי בפרופיל שזוהי זוגיות.
והתת מודע שלנו בסופו של דבר מכתיב לנו מה יהיה ולכן גם לא מצאתי מה שרציתי.
נכון שגם זה סוג של זוגיות, אך לא כמו שרוב האנשים מגדירים אותה, וזה בסדר רק שצריכה לחבר את הרצון הרגש והלב לאותו כיוון שרוצה בו ואחר כך להגדיר לאחרים את רצוני האמיתי, וכל זה כדי שמשהו יצא לפועל ואמצא את האחד עם אותם רצונות כמו שלי.
עדיין יש עבודה לעשות שתיקח זמן, אך הבחילה עברה והרבה מהשקט חזר אלי שוב
שמחה שאני אדם חזק שמסוגל להתרומם חזרה במהירות וזה רק מתוך זה שאוהבת
מאוד מאוד את עצמי.
אז חזרתי עם כוחות מחודשים וידיעה ברורה של מה אני רוצה :-)
לפני 13 שנים. 27 באוגוסט 2011 בשעה 8:01
