חשבתן פעם על המשפט הזה?
"מים שקטים חודרים עמוק"
מה גרם לראשון שאמר את זה להגיד זאת?
שטויות.
ככה חשבתי הרבה מאוד זמן.
קוראים לה ב',
תלמידה מצטיינת.
הילדה הכי יפה בגן.
זו שלא נעים לקלל לידה,
אפילו לא להגיד מילה גסה.
כולן רוצות להיות חברות שלה,
כולם רוצים להיות החבר שלה.
והיא חברה של כולם, כזו חמודה.
הצעתי לה שניפגש, "לעבור על החומר". בכנות,אני לא מבין מילה ממה שהמרצה אומר אחרי 4 שעות של הרצאה,
אבל לא לכבוד זה נתכנסנו כאן היום.
היה נחמד, קבענו שניפגש שוב, הפעם על כוסית משקה, אולי שתיים.
הגענו אליי לדירה.
הגענו אליי למיטה.
אני תמיד מוכן, ככה שהרצועות כבר קשורות ל-4 קצוות המיטה. כמובן שהן מגולגלות בקפידה
כך שמי שלא יודעת שהן שם לא רואה אותן. או לפחות לא אמורה לראות אותן.
"מה זה אמור להיות?" היא שואלת בהפתעה, כשהיא מישירה אליי מבט ומצרה את עיניה.
"רצועות, שנועדו לקשור את הרגליים והידיים שלך. אם יתחשק לי"
אין לי הערכה כלפי בלוגים בוטים ומיניים אז נסיים את הסיפור כאן.
אכן,
...חודרים עמוק"
לפני 12 שנים. 18 בינואר 2012 בשעה 16:54