סיפורימפ?ה

לא סתם הוא קרא לי בשמי החדש. לא סתם כי זה ברור כבר. כי מהתחלה סקרנית ומהוססת המשכנו והעצמנו, ממש חקרנו את ה S/m ואת השפעותיו. היום זה כבר ברור, אני נהנית מקבלת הכאב לא פחות משהוא נהנה להעניק אותו.
לפעמים אני מסתכלת עליו מתעלל בי ורואה את הבעת התדהמה על פניו כשהוא מבין שאני כל כך בפנים שם.

פעם, בהתחלה (וגם אפילו קצת בהמשך) הייתי ממש נדרשת להיאבק כל פעם שהוא זיין אותי בגרון. פשוט לא הצלחתי להכיל אותו.
וסדיסטו המקסים אוהב מאבקים, כך שקיבלתי לא מעט אתגרי גרון.
לפני כמה זמן הוא היה חרמן. קרא לי אליו והעמיד אותי בפוזת גרון עמוק שלנו (אני שוכבת על הגב על קצה המיטה, ראש כלפי מטה, והוא מזיין).
נאבקתי כמו תמיד.
הוא ביקש ממני לספור עד שלוש, וכשהגיע לשלוש יצא מהפה המשתעל שלי.
ואז עד חמש, ובחמש יצא מהפה המשתעל והסמיך שלי.
ושוב עד חמש. ואז די. אז כבר הספיק לו והוא רצה לזיין כוס.
ואני הייתי כל כך "שם" בתוך ההתמודדות, שלא קלטתי אותו. בכלל לא הבנתי מה די.
בשיא התמימות שאלתי - "מה, זהו? נגמר זיון הגרון?" ובאמת הייתי קצת מאוכזבת...

אחר כך כשאנחנו שכובים במיטה הוא מסנן לי "אני אוהב את הראש שלך". ואני מאושרת.