סיפורימפ?ה

כיף לנסוע יחד. לחו"ל אפילו יותר כיף.
אבל בתוך תכניות הנסיעה היה נראה כאילו יש משהו אחד שמרגש את סדיסטו יותר מהכל.
"מועדון ה-30,000 רגל". מישהו מכיר?
בדרך הלוך זה היה בהפתעה. סיימתי, ניגבתי, לבשתי, פתחתי, ולפני שהיה לי צ'אנס לחשוב על לצאת, הוא כבר היה שם בפנים איתי ביחד.
חובט, הולם, דופק, חודר, ואני מקופלת מעל מושב האסלה, ראש פונה למטה. מה זה למטה, כמעט נוגע ברצפה.
שלוש דקות וסיים (בכל זאת יש תור בחוץ, לא נעים). ושנינו חזרנו למושבים שלנו בחיוך ממתיק סוד.
בדרך חזור כשהתפנקנו לנו במושבי הביזנס, אני שוכבת בחיקו, מכוסה שמיכה ומנמנמת, היד שלו הזדחלה פנימה בטבעיות.
באיטיות מעוררת צמרמורת הוא עיסה לי את הדגדגן עד שכמעט יצאתי מדעתי, כשהדיילות עוברות ליידנו וההוא שם מקדימה שהלחיץ אותי שיראה. בסוף לא יצאתי מדעתי. דוקא גמרתי בשקט מופתי. ואז התהפכתי ומצצתי אותו עד שירה לי מלא מלא ילדים קטנים לתוך הגרון.
משהו לזכור; משהו לשחזר. בהחלט.

פוסט של מישהו פה העלה לי זיכרון מתוק.
של הסשן הראשון שלנו.
כמה שהמילה הזו "סשן" לא באמת היתה מובנת לי. לא שמעולם לא התנסיתי בקצת קינק, אבל יש הבדל גדול בין קצת קינק לבין מה שהיה שם.

הוא נטען באנרגיה אחרת ברגע שדלת החדר נסגרה. פתאום הוא נדרך, נטען, נהייה ממוקד.
אני לא הבנתי.
לא היה שם חיזור. זה היה יבש וקורקטי. סדיסטו אמר לי להתפשט, ולא מצמץ תוך כדי.
עמדתי שם קצת נבוכה כמה שניות, וכשהתחלתי להתפשט עטיתי מסכה פתיינית משהו, כדי להיפטר מהמבוכה הזו.
אבל מהר מאוד הובהר לי שאין מקום למבוכה, או לפתיינות, בחדר הסגור הזה.
כשנעמדתי מולו ערומה והוא הביט בי מקרוב במבט קפוא, הרגשתי איך אני מאבדת שיווי משקל.

בשלב כלשהו במהלך הסשן הראשון שלנו היתה לי התפכחות.
קיבלתי זום אאוט פראי על כל מה שהלך שם, ראיתי את עצמי במקום הנמוך הזה שהוא הביא אותי אליו, ראיתי אותי כואבת. כאב לי כמו שלא דמיינתי שיכאב לי, לא רציתי את זה. זה היה קשה מדי.
ובכל זאת נשארתי. לא זזתי אלא אם צו?ויתי לזוז. דמעתי, ונשארתי.
נכנעתי.

וזה לא שמאז קל לי, שהכניעה באה אוטומטית. ממש לא. כל פעם מחדש אני חו?וה את המאבק הזה עם עצמי.
ובכל זאת, היה שם משהו בכניעה הראשונה הזו, שלא חזר על עצמו מאז. הראשוניות הזו, היא משכרת.

כל דבר שמוציא דם נראה לי אקסטרימי.
אפילו אחרי שכבר ידעתי להגדיר את עצמי כמזוכיסטית וזה הפסיק להיות משהו לא פורמלי, אפילו אז עדיין דם נראה לי טאבו.
כשסדיסטו התחיל לטפטף את עניין המחטים [ייאמר לזכותו שהכל בעדינות, בהדרגתיות, גם במניפולטיביות...] לא הייתי מוכנה בכלל לשמוע.
אבל כנראה עם האוכל בא התיאבון ומה שהתחיל כמרתיע עם הזמן איבד מהנופך המזעזע והתחיל לסקרן.

כשזה קרה לראשונה הייתי מתוחה ועצבנית. חשבתי שזה מהר מדי.
הוא קשר לי את הידיים והרגליים, ואף הסביר את הצורך בכך שחשוב שלא אזוז.
אני חשבתי לעצמי שיש לו מזל שהוא קושר, אחרת אתחיל להשתולל שם וזה יהיה לא נעים.

וזה הפתיע. מה זה הפתיע, לחלוטין.
קודם כל, זה לא כזה כואב. לא יודעת אם זו רק אני, או שהאקט הזה יותר סימבולי עבור כולן, אבל וואללה, זה לא ביג דיל.
יש מספיק, מלא, המון, אפילו רוב - הדברים שיצא לי לחוות שכואבים הרבה הרבה יותר.
הכאב של המחטים היה סטרילי. חד, מהפנט, עדין.
זה גם נעשה בשיתוף מלא (מעבר להיותו אקטיבי והיותי פאסיבית) ואפילו יצר רמה חדשה של אינטימיות.
וזה בכלל לא הוציא אף לא טיפה אחת של דם.

בסיכומו של דבר, עוד מעשה שנוסף לפנתיאון האקטים החביבים עליי.
מי אמר מזוכיסטה ולא קיבל? :)

לא סתם הוא קרא לי בשמי החדש. לא סתם כי זה ברור כבר. כי מהתחלה סקרנית ומהוססת המשכנו והעצמנו, ממש חקרנו את ה S/m ואת השפעותיו. היום זה כבר ברור, אני נהנית מקבלת הכאב לא פחות משהוא נהנה להעניק אותו.
לפעמים אני מסתכלת עליו מתעלל בי ורואה את הבעת התדהמה על פניו כשהוא מבין שאני כל כך בפנים שם.

פעם, בהתחלה (וגם אפילו קצת בהמשך) הייתי ממש נדרשת להיאבק כל פעם שהוא זיין אותי בגרון. פשוט לא הצלחתי להכיל אותו.
וסדיסטו המקסים אוהב מאבקים, כך שקיבלתי לא מעט אתגרי גרון.
לפני כמה זמן הוא היה חרמן. קרא לי אליו והעמיד אותי בפוזת גרון עמוק שלנו (אני שוכבת על הגב על קצה המיטה, ראש כלפי מטה, והוא מזיין).
נאבקתי כמו תמיד.
הוא ביקש ממני לספור עד שלוש, וכשהגיע לשלוש יצא מהפה המשתעל שלי.
ואז עד חמש, ובחמש יצא מהפה המשתעל והסמיך שלי.
ושוב עד חמש. ואז די. אז כבר הספיק לו והוא רצה לזיין כוס.
ואני הייתי כל כך "שם" בתוך ההתמודדות, שלא קלטתי אותו. בכלל לא הבנתי מה די.
בשיא התמימות שאלתי - "מה, זהו? נגמר זיון הגרון?" ובאמת הייתי קצת מאוכזבת...

אחר כך כשאנחנו שכובים במיטה הוא מסנן לי "אני אוהב את הראש שלך". ואני מאושרת.

למרות שתמיד אני אומרת לו שאין לי משיכה לנשים, את סדיסטו זה לא מעניין. הוא שתל לי כבר מזמן את זרעי הסשן הזה.
הוא הביא לי בחורה. פשוט כך, הביא לי בחורה, שתעשה לי נעים, ושאני אעשה לה רע. הוא מזהה בי את הרוע וטוען שזה רק עניין של זמן והתמדה.
מערבולת של תחושות ביום הנבחר. לא יודעת למה לצפות, לא יודעת אם אהנה, אם זה יגעיל אותי, ואיך אתמודד עם הנוכחות שלו שם. כשהמבט שלו קודח בי חורים-חורים.

כשהיא נכנסה אני כבר ציפיתי לה שם, מכוסת עיניים וקשורה ידיים ורגליים לקצוות המיטה. ערומה. הלב שלי דפק בטירוף והרטיבות העזה שהתפתחה לי למטה הרגיזה אותי וטמטמה לי את הצורה.

המגע שלה היה אחר. היא הצליחה להפנט אותי איתו. בלי מילים בכלל, ישר לעניינים. אחר כך הבנתי שהוא ביים אותה לגמרי, כל תנועה, כל מהלך. איך שהיא ליטפה לי את הגוף עם האצבעות ועם השיער. איך השדיים שלה נמרחו לי על הבטן. איך היא נישקה אותי, ואז ירדה וליקקה אותי בטירוף. איך שהיא הכניסה לי את הדילדו הסגול וזיינה אותי חזק ומטורף, כשאני צועקת ממורדות הגרון.. "עווודדדדד!!!".

ואז אחר כך, כשהורדתי את כיסוי העיניים וראיתי אותה, והיא ראתה אותי, והמבוכה אפפה אותנו. ורק סדיסטו התמיד-מרוצה עמד שם מלמעלה, משקיף עלינו ומביים כל הזמן, מתמוגג.

וכשהיה תורי, היא שכבה על הגב, ואני עדיין קצת המומה, עוד לא זורמת. וגם אותי הוא ביים, כל תנועה, נשיקה, ליטוף, נשיכה. וכשהוא קלט איך אני נכנסת לזה הוא הרפה עם ההוראות ופשוט הביט איך אני מלקקת אותה, צובטת אותה, לשה. הרגשתי אותה באצבעות וזה היה לי טוב. רציתי עוד והמבוכה נעלמה לה. מזה נעלמה, אפשר לומר שנכנסתי לטראנס שם. שתינו נכנסנו. המערבולת האישית הפכה למערבולת משותפת סוחפת ומחרפנת.

לחלוטין הרגשתי כאילו היא שם בשבילי. לא היתה שם סימטריה. וגם היא, נראה לי הרגישה בזה. זה בא בטבעיות, כמה שעכשיו כשאני מביטה אחורה, זה מוזר לי. כשהתעסקתי לה עם הכוס הוא הרגיש דורש. שואב. דחפתי לה אצבע והיא גנחה כמו מטורפת. האגן שלה התקשת כאילו כולה זועקת לעוד. אז נתתי לה עוד. אחרי האצבע הרביעית זה כבר כאב לה, וסדיסטו, שהמתרחש התאים לו מאוד, החליט לראשונה לקחת חלק פעיל בעניין, ולסתום לה את הפה עם הזין. הייתי כמכושפת, מסתכלת עליו מזיין לה את הפה וניזונה מזה כדי להצליח ולהכניס לה את הפיסט. פעם ראשונה עם אישה ויש לי אגרוף שלם בתוך הכוס שלה וכמו שהיד שלי רוקדת ככה היא מתעוותת בהנאה כאובה, וזה עושה לי טוב.

הרגשתי שאני עושה פורנו ורק חסר הצלם. אני על ארבע מקבלת בתחת מסדיסטו והפיסט שלי נתקע בכוס שלה עם כל תקיעה שלו אותי.
פורנו לירי.

אתמול קיבלתי באופן רשמי שם. אני מזוכיסטה, ואני שייכת לסדיסטו.
בבלוג הזה אספר על חוויותיי מסמרות השיער עם סדיסטו.
לא תמיד חוויות קלות לעיכול - אולי אפילו בדרך כלל - ובדיוק בגלל זה אשמח לשמוע מה אתם חושבים.

שמחה להיות פה.