הסיפור שאינו נגמר

ניצבת לראווה, פלא הבריאה,

יציקה של רגשות כלואים בתוך בטון,

ללא מוצא,

ללא מנוחה,

העולם נשען עלייך,

ואין לך תקנה,

את אישה,

רק  אישה,

עיסה דביקה של רצונות ומחשבות,

את תשוקה,

את תאווה,

את הגיון,

את חמלה,

את הכל, והכל בך,

מתערבל ולא נח,

הם דוחפים ונלחמים,

ואת צורחת מפנים,

את קורעת ללדת, רוצה לתת להם חיים,

את לא מצליחה,

את אישה,

רק אישה,

את אחת,

והם הרבה..

את רק אישה,

התלבטות אינסופית של נכון או לא נכון,

שאלה ללא תשובה,

את אישה,

ואני אוהב אותך, 

בדיוק כך,

אישה שלי,

רק אישה,

ואני רק איש,

חזק, גדול, החלטי ויציב,

מכה בפטיש על דפנות ליבך,

מנתץ, שובר, מבטיח לך

להישאר,

ושיקרוס העולם, שייחרב עלינו,

על כולם,

אני רק איש,

את יודעת,

אני רק האיש,

האיש שהוא רק שלך,

לנצח,

איתך,

בשתיקה או ברעמה..

בשבועה.

ברכב, ברגל, על אופניים,

פור גאד סייק

מצידי תקחי מונית, 

אבל כשאת באה,

תבואי אליי צייתנית.

בלי ''אני לא..''

או ''רגע שניה''

''זה כואב'', ''תעצור'', ''אני לא יכולה''

תבואי פתוחה,

מוכנה,

זמינה,

נכונה,

מכילה.

כמו מוגשת לארוחה,

ובתוספת אקסטרא הוקרת תודה.

תבואי אליי צייתנית.

פחות קשקשנית,

ויותר שפוטה, כנועה וחרמנית.

כמו מר גמיש, אבל באישה,

כמו שק של רגשות, אבל של חבטות,

כמו זונה של תשומת לב, נרקומנית של כאב.

ותבואי בשקט, 

בדממה,

תבואי ללא מילים.

כלאחר כבוד הרכיני ראש בפני האלוהים,

ותתפללי,

בשקט!!

בינך לבין עצמך,

''הודו לאדוני הטוב אשר הוא עליי מולך''

קיימי מצוות ''שיפחתך הנני וגופי שלך''

קעקעי על מצחך את המימרה -

''הנני רכושך''.

ואז תבואי.

צייתנית.

כצעצוע,

ונדבר.

ואם תהיי ''טובה''

אולי גם נתרעסל,

אחד בתוך השניה,

לכמה רגעים של תאוות שיכרון חושים.

זקופה כמו גבעול.

קלילה כמו נוצה.

- שמעת ?!

- כן.

(סטירה)

- עכשיו את מקשיבה. לכל מילה לכל דרישה. הבנת?!

- תודה.

(שוב מכה. הפעם חגורה)

- בשבילך אני הכל ובפיך אני אדון. 

- סליחה. אדוני. שלך אני.

ואז חיוך, ואז ליטוף, ואז חיבוק ונשיקה. ונשימה אחת חמה.

ונשיכה אחת חדה.

את נאחנת. מכאב. מהנאה. מרטיבה על הרצפה.  

מוכנה לחדירה.

אני נמתח. עומד זקוף יציב איתן. אני מוכן.

לקראתך. אני מקשיח מיופייך.

מתתחבר אל תוך גופך.

אני חיי נושם ומתקיים -

בתוכך.

ואת כל כך יפה.

את נסיכה.

את מודל לאהבה.

כמו שאני אוהב. 

ככה את צריכה.

(במרדף איטי)

אחר מה שבודאות שלי - היא.

רק היא.

ורק אני - ולא אחר.

רק היא,

ואין לי צורך ביותר.

רק אני והיא - והכאב הזה.

ששורף, מבפנים, שורט, מועך, צורב, כואב.

אני צועק !

אם צריך גם בוכה..את הכאב.

והמרדף הזה, נמשך.

ייקח כמה שייקח !!! 

מי יעז להגיד לי "אחרת, לא כך !?! "

המילה הזאת שנאמרה -

על שפתיי, השם שלה.

השם שלה..

הקסם הזה, שבה, שאיתו אני חיי, שוב !

אותה, בזכותה.

השם שלה..

על שפתיי..

כפעימה, מהדהד באיבריי.

אין עוד מה להוסיף, אין עוד צורך במילים, העיניים שלה ממלאות את הכל.

היא. הכל.

תשוקה, מוזיקה, סקס, בילויים, חופים, טיולים, זיונים, חברים, מסביב לעולם ובחזרה, אוכל, קולנוע, עוד סקס, המון שינה, נושמים אחד את השנייה מתחת לשמיכה, לא יוצאים מהמיטה, ושוב המונים של סקס, לשבת על ספסל בפארק, להתחרמן על החול בחוף הים, לנסוע כשלא ממש ברור לאן, להקשיב לשקט, להתמכר, לעשות רעש, להתחבר, להתבלגן, לריב ולהשלים, להיזרק על הסלעים, להשפריץ חיוכים מפגרים לאנשים שלא מכירים, להתחבק, להתכרבל, להצמד, להדבק, לא להרפות, עוד עוד עוד ועוד, כמה שרק אפשר, ואז עוד קצת, להתנשק, להתנשק כל הזמן, להתנשק עד שייכאב, לטפטף אהבה על השטיח, על הרצפה, על המכונת כביסה, ולעשות אהבה, אהבה אהבה אהבה ועוד ים של אהבה.
רק לאהוב. רק להרגיש. רק ביחד.

זה כל מה שיש. וזה הכל.