מיומנה של נשלטת

זהו. זה קרה אתמול בלילה.
הסטירה הראשונה היממה אותה.
זו הסטירה ששינתה הכל.
לפניה הכל נחשב לחלום, לפנטזיה לא ממומשת.
והצטיירה לה תמונה שבה היא חווה את הכל לראשונה ומבינה עד כמה זה לא היא.
עד כמה זו רק תאוות צפיה בסרטים פורנוגרפים, או לכל היותר מחשבה פרועה.
אבל לא מעבר.
הסטירה הזאת שינתה הכל.
היא הפעימה הנוספת שהייתה כל-כך חסרה לה. עכשיו היא קולטת, היא שייכת "לשם".
היא באמת חיה את הכאב.
זה אפילו לא כלל מין. רק תשוקה עזה, והפעם לא לגמירה המוכרת, אלא הפעם לכאב.
סשן הכאב או ההנאה הצרופה הראשון שלה, שמה שנותר ממנו אלו הסימנים האדומים המכחילים, ומחשבות אינסופיות.

הוא אחז בידיה מאחורי גבה. היא הייתה חסרת אונים תחתיו.
חשה אחרי מספר מאבקי כוח צרופי כאב, את ההכנעה. היא נכנעה לו.
נכנעה בכל חמשת חושייה.
כאבה מאוד אך לא יכלה לדמיין את זה טוב יותר.

הליטוף לאחר הכאב הבהיר לה הכל.
עכשיו היא יודעת בוודאות. היא סאבית במלוא מובן המילה.
תפקידה לציית, להכנע ולשרת.

והיא אוהבת את זה.