צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיומנה של נשלטת

חוויות, ציפיות, מחשבות, רגשות, אירוטיקה וכאב.

נקודת ציון חשובה!! -
הכל מוטל בספק. קחו הכל בערבון מוגבל. לפעמים הכתוב כאן הוא פרי דמיוני בלבד !
לפני 15 שנים. 26 בדצמבר 2008 בשעה 14:46

הם נסעו ברכב בשעת לילה מאוחרת.
כבר לא היה איש ברחוב, מלבד כמה בני נוער סוררים.
נסעו בכביש שלא ברור לשם מה הוא נסלל.
כביש נטוש לחלוטין, חושך מבעווית ובסופו הגיעו לאין מוצא.
בדיוק כמו הנפש שלה. תחושת חושך ואין מוצא.
הם החליטו לעצור שם.
חושך כמעט מוחלט שלא נתן לה לראות הרבה מלבד לעיניו המביטות בה.
הוא השכיב את המושב וביקש ממנה לשבת לצידו.
הקירבה של הישיבה באותו מושב צר ברכב גררה לחיבוק צמוד.
היא הרגישה את השדיים שלה נמעכים על החזה שלו.
הוא חיבק אותה חיבוק עוטף ואבאי.
ליטף תוך כדי את שאר גופה.
היא הרגישה את ידו החסונה מלטפת אותה ביתר רכות. עוברת על קימורי האגן.
יכלה להרגיש את הנשיות שלה מבעד לליטופים.
הרגישה מוגנת ונינוחה בידיים הזרות.

הוא ביקש לראות את הסימנים שהשאיר בגופה יומיים קודם לכן.
היא הסיטה את כתפיית השמלה הצידה.
השד שלה היה זקור ועומד ופיטמה יפה מעטרת אותו, ומסביב סימני ידיו.
הוא ליטף את השד בעדינות והוסיף כמה מחמיא לה הסימנים.
חיבק אותה שוב בחוזקה, ובאופן פתאומי תפס את ידייה מאחורי גבה בידו.
ביד השניה משך את שיערה לאחור.
צווארה המוארך היה חשוף לגמרי, וכן שדיה.
הוא נישק, ליקק ונשך את פיטמותיה. היא לא ידעה לפרש את טירוף החושים שחשה.
הרגישה את גופה מלא הויברציות, ואת מיצי גופה מתרכזים באיבר מינה.
היא התפתלה מהנאה וכאב משותפים.

כך העבירו מספר שעות ללא שיח מילולי כלשהו. רק דיבור רגשי בעזרת גופם.
לבסוף הוא הוריד אותה לבין רגליו. היה נראה כמבצע אקט מיני טהור. אך ביקש שתשב על ברכיה, להביט בו..
היא הביטה בו בבושה, בהשפלה ומבוכה.
הוא סטר לה.
היא יכלה להרגיש את עולמה הכואב והנרגש מסוחרר לגמרי.
לאחר מספר שניות ספורות, הביטה בו מלמטה, הוא תפס את פניה בחוזקה וירק עליה.
היא לא ציפתה לזה. הרגישה זונה.
זה רק הרטיב אותה יותר.
הוא ביקש ממנה ללקק את הרוק שעל פניה, ולהתלבש.
כך עשתה.

הדרך חזרה הבייתה הייתה צרופה רגשות מעורבים.
אך כשנשכבה במיטתה הרגישה כל כך שלימה ומחוייכת.

רוצח​(שולט){אלוהים} - יפה שלי :-)
את הילדה הכי יפה בכלוב !
לפני 15 שנים
amy​(נשלטת) - אם היא הרגישה שלמה ומחוייכת, זה כל מה שחשוב.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י