לפני 15 שנים. 20 בפברואר 2009 בשעה 18:54
לפעמים נדמה לך שהנישואין של ההורים שלך כה מושלמים עד בלתי אפשריים.
את מייחלת לעצמך בכל שנות התבגרותך גבר כמו אביך.
אבא בעיניך הוא בעל מושלם, מאהב נפלא, חבר, עמית, דואג, מחבק, אוהב.
אבא הוא הכל.
את בטוחה שלעולם לא תמצאי לעצמך גבר אשר יהיה דומה אילו מעט לאבא.
הרי אבא הוא מושלם.
אמא ואבא לעולם אינם רבים.
הם אוהבים.
הם מתרגשים.
הם נפשות בלתי נפרדות.
ואז באופן הכי בלתי צפוי,
באופן הכי מפתיע,
אמא ואבא רבים.
ולא סתם ריב.
אלא סוג של פיצוי על מריבות כל חייהם!
והמילה האחרונה היא של אבא, דוקר את אמא.
את מביטה בכל המתרחש. נשימתך נעתקת.ליבך מחסיר פעימה.
את חוטפת את זה כמעין סכין עמוק בלב, שמנפצת לך מול עינייך את החלום המתוק.
אבל תזכרי,
אמא ואבא היקרים הם רק בני אדם..