סוף הוא התחלה והתחלה היא סוף

חשבתי הרבה על מה לרשום.

כן כן אותו הנושא את, פתאום לבוא לשם את קולטת?

חצי שנה שלא הייתי שם, חצי שנה שלקחתי מנוחה והפסקה.

והנה , הפעם לבוא לשם על אמת, לתת חיבוקים , לראות את מי שאפשר .

ואני ביקשתי רק אתמול שתתני סימן מלמעלה שתבואי לביקור קצר מבין ההמון 

כמו בחלום הראשון שהופעת לי בו......

אני לא באמת לקחתי חבלים אפילו, אמרתי שלא אקשור אני לא במצב לקשור במסיבה.

לקחתי את שאר הציוד שלי אבל, שמח שלקחתי את מה שצריך.

אני אחכה לראותך, וגם אם לא אז מקווה שארגיש אותך.

מקווה שלא אתפרק שם, שועלה אדומה שאת.

רציתי להגיד לך , שהמורה שלי התחילה לחלק לי מחמאות.

אני עובד ומתאמן המון , והיא תומכת ועוזרת.

ולא קל להוציא ממנה מחמאות אבל כשהיא עושה זאת אני בשמיים.

בראשון זה הסירטון לתחרות , והנה לקחתי צעד הכי רחוק שלי.

להופיע מול קהל..... איך עושים זאת זה שונה מהופעות שהייתי עושה במסיבות.

אצטרך אותך איתי שוב בקרוב.

פירסמו את סירטון הזווועות,

לפחות את חלקו....

סיוט סיוט שלא נגמר, לראות את הכל להבין לדעת מה קרה שם....

חודשיים אחרי כבר ונראה שזה היה אתמול, רק אתמול נראה ששמענו על זה.

ישבתי על הסירטון פריים פריים, ניסיתי להריץ אחורה קדימה, אבל אותך לא ראיתי.

לא בוידאו לא בתמונות כל מה שפרסמו אותך גברת לא הצלחתי למצוא סירטון אחד שאת שם.

מתוך 2000 איש ציפיתי לראות עוד אנשים, כנראה שצינזרו הרבה- והאיכות של המצלמות של המסיבה קקה....

מבין ההמון משו רק לראות אותך, את השיער שלך איך שהוא רציתי  אבל לא משנה כמה פריימים עברתי לראות את הסרט הזה פשוט זוועה למרות שזה לא דפק לי תנפש.

מה שדפק זה לדעת שמה שקרה, ש400 איש נרצחו במסיבה, 400 איש שלא נראה יותר, 400 איש שכולם הכירו וכל אחד מהם האיר עולמות שלמים בין אם זה ל-10 או 100 או אלפי אנשים ונתנו את הלב.

אני בהודיה כל החיים, אז למה קשה להיות בהודיה למקרה הזה? אני יודע שהאור שלך ושל כל מי שנרצח ימשיך הלאה וזה ימשיך לגעת באחרים.

הפסקתי לבכות אל תדאגי אני באמת הפסקתי, והנה ממשיכים הלאה למצוא את המקום שלנו בעולם עד שהנשמות של כולנו יתאחדו שם.

ומזל טוב שועלה, לצערי לא נזכה לחגוג לך כי את לא פה, אבל נזכור עוד תאריך בחיי כי זה המצב.

אוהב אותך מאוד, מקווה שאת רוקדת שם, ומקווה שחוגגים לך שם.

אמרתי ארשום פה חלק ממה שהיה במסיבה.

קודם כל אני יכול להגיד שאני נהניתי כל אחד ושלו, נכון שהליין יותר היה מותאם לסווינגרים אבל מכניסים שם את הבדסם.

יצא לי ככה להסתובב המון, לא שאני DM אבל כן לרגע  קצת לתצפת לראות את כולם, כנל וונילים כנל בדסמיים ובאמת שהיייתה סביבה מדהימה.

ישבתי אחרי הערב לשיחת נפש עם חברה מדהימה, פתחנו מלא דברים אחד על השני ובאמת החיבור איתה מדהים.

אפילו שהיה נתק של כמעט שנה , וזה נראה לי קורה לכולם.

אני חושב שמאז מרץ האחרון עם אירית לא היו לי שיחות כאלו במסיבות, וזה עשה לי טוב מעבר לזה שאירית הכילה פירקה וחיברה אבל עדיין.

שאלו לגבי המסיבות, כמובן שאני יכול להגיד שאני יכול להמליץ ושמח על הסצינה שמתפתחת לנו בצפון.

הכניסה בזוגות בלבד!!!! 

איזון מגדרים חשוב לחלוטין מי שלא יהיה לו או לה לא יורשו להיכנס.

באירוע הבא כנראה שאפרסם פה את הפרטים כרגע אין צפי אבל זה כול 3-4 שבועות אירוע.

לא יייחצן , אני כבר לא במקום של לייחצן מסיבות, אני רוצה להמשיך לבוא למסיבות בלי מה שמתלווה לכאבי הראש של אדם שמקושר.

מי שרוצה להיכנס יש צורך להבין, יש סינון קשוח,בודקים אחד אחד - וכן זה ברמת קשיחות כמו בקורבו אז תשימו לב.

מי שלא מגיע באיזון מגדרי אין כל כך מה לעשות.

קוד לבוש רבאק תשקיעו אין מה לבכות על זה -2024  יש אאוטלט של חנויות מותגים תקנו משו שחור ויפה.

זהו זה מה שיש להגיד.

פגישה נוספת שלנו,

אני חושב שהדרך להחלמה שלי, היא באמת לפגוש ולעשות כמה שיותר עם אלו שכבר בחיי.

אחרי מה שקרה באסון שפקד אותנו, הבנתי שאין לי זמן לבזבז צריך כמה שיותר לפגוש את אלה שכבר בחיינו.

והנה שוב פגישה איתה, 

זה פשוט קוסמי, ששנינו ככה אני והיא בטבעי, אני איתה וכמובן עם השאר אבל איתה אני לא צריך לשים משו מיוחד על עצמי כדי להיות ברמה ושווה לה.

בכל מקרה צחקנו לנו היום בפגישתנו , מצחיק שאנחנו נפגשים יותר כחברים מאשר לסשנים של שיבארי... כן עקצתי טיפה מקוווה שהיא תסלח.

דיברנו על שפות, כמה לשפות מסויימות יש כוח וגם נשמעות סקסיות.

לדוגמא: גרמנית ללא ספק כן

צרפתית חמודה ולא מעבר.

כמובן שרוסית כן אבל לא דיברנו על זה לא מבין איך לא.....

באנו שנינו לפגישה רגילה חברית כאילו יוצאים למועדון בדסם, היא באה בשחור, מגף בוקרים שחור ג'ינס חולצה דקה ועלייה עליונית דארק יפה כזאת- והיא תמיד נראת טוב.

ואני שחור עם מגפיים שחורות גבוהות שרק קניתי כולי בשחור ואני בסטייל שלי.

הרמתי אותה בחיבוק כרגיל לפחות כמה שקיבלתי לכך מקום, ואיתה הכל לאט ובטוח עבורי.

היא כל כך קלאסה שהרבה לא מתקרבים אלייה , ואני לא מחמיא סתם הכל מגיע ממקום כנה.

המשכנו לדבר לשתף, מצחיק שלשנינו היו נשים נשלטות באותו השם וזה גם דפוס לרוב הנשים עם השם הזה.

מצחייק שגם כשאנחנו נפגשים פעם בחודש או 3 שבועות עדיין יש על מה לדבר וזה לא מאבד וזה כיף.

עכשיו אני יודע איזה שפה היא תעדיף בסשנים ^^ אני מאמין שזה ילך רחוק.

בזמן הזה המתנו לאוכל, ואנחנו מחפשים בגוגל איך אומרים בגרמנית - איפה האוכל שלי ופתאום האוכל הגיע.

לגרמנית יש כוח אין לי כל כך מה לעשות, זו באמת שפה יפה.

כן כן יודע הקונוטציה קשה לאנשים אבל פאק איט.

בכל מקרה מה שאני מספר, כשאנחנו באים וניפגשים עם אנשים שאוהבים ובאים ללא ציפיות הכל מסתדר.

פשוט אהבה ללא תנאי כי בסוף החיבוק זה מה שעוזר בחיים.

אוקי 

קודם כל אחרי 4 חודשים שלא הייתי במסיבה אני חייב להגיד וואו.

קודם כל זה מצחיק מי שמכיר, הליין היה במתחם הגאלה - רק צפוניים פריקים זוכרים את המקום הזה ואני מדבר על 20 שנה אחורה אפילו עד היום.

בכל מקרה ליין והמועדון תמיד היה של מסיבות רוק ומטאל, עכשיו זה המקום הכי אגדי שאנחנו מכירים בתור אנשים, נערים מי לא היה שם.

גם יש שם חצי אוטובוס שמה נערים לא היו עושים שם.... אבל זה סיפור אחר (בדומה לליין המוסד המוכר- דופלקס מה לא עשו שם על הספות). הרבה לפני קורבו....

מפה לשם קיבלתי הזמנה לבוא, לעשות קצת שעווה וגם קצת לראות את המקום.

הגעתי ב23:15 , כמובן שהיו אנשים כבר בחוץ וחייב להגיד שהתגעגעתי לראות אנשים לבושים בשחור.

חיבוקים ונשיקות, דיברתי עם המארגנים גם היה טוב לראות אותם כנראה אחרי שנים שלא ראיתי אותם כי הם קצת הפסיקו לבוא לדאנג'ן ושאר הליינים.

הגעתי והמקום קיבל שינוי משוגע, מי שמכיר את הרחבה של האוטובוס יודע על מה מדבר, אבל פאק שהמקום נראה שונה.

הם הפכו את הכל, אפילו האוטובוס נראה טוב בחייי .

מפה לשם איך הייתה המסיבה ?

אנשים מהממים, אנשים יפים ללא ספק כן.

מרחב בטוח? כן היה מרחב בטוח רק בגלל שאנשים לא מבינים שזה גם ליין בדסם אז בצפון לא רגילים לזה אבל יתרגלו.

מוזיקה? הייתה סבבה לגמרי ממש.

היה איפה לשבת? כן 

מבוך או חדר חושך כן חד משמעית מקום נחמד.

מעשנים בפנים? כן אבל מקווה שיזיזו אותם לבחוץ זה יכול לעזור.

כמובן שיש עוד לשפר, יש איפה עוד לסדר אבל חד משמעית סוף סוף משהו בצפון שעובד טוב.

מקווה שזה רק ימשיך ככה.

אני חושב שזה הזוי שאת השנה הזאת בקושי נחגוג.

שנה שעברה הייתי ביום הולדת עם באמת, החברים הכי טובים שלי.

עד שלפחות חצי מהם התגלו כלא, וזה בסדר אנחנו צריכים לזהות את אלה שאינם באמת מתאימים לנו.

והשנה עם כל הבלאגן, מלחמה, איבוד חברים....

עכשיו מרגיש שלא משנה מה , האור כבוי מאוד.

ימים אחרונים האווירה מוזרה, הייתי בקשר עם מישהי כמה ימים היה נחמד אבל הבנו שזה לא זה.

וכן כנראה שאין מושג גם מה יקרה הלאה.

תקופה אחרונה (שבועיים) מרגיש שמשהו לא מסתדר לא יושב טוב אבל זה כנראה לרוח התקופה.

הגעתי להשלמה עם חלק מהדברים שאני חווה לאחרונה, וזה משהו בלתי נפרד אבל זה בסדר צריך להסתכל על כל דבר ולפרק כדי לדעת מה כן ומה לא.

בינתיים להמשיך הלאה, אירית שועלה יפה שאת.

חושב שהגיע הזמן לחפש מישהי חדשה בחיי, שולטת שתדע ושתבין אותי כמוך.

אני גם לא דורש הרבה את יודעת קליל לתחזוק ^^ ואני יודע מה אני רוצה וצריך אבל שוב הדדיות וזה גם דו כיווני בחיים.

אני בחודשיים האחרונים פרקתי, כמו שלא פרקתי אפילו במוות של משפחה.

לא זכרתי את עצמי ככה מלא ברגשות, בכי, אכזבה מעצמי, הנושא של לבור לבקר שעלה המון כנל על שני לוק.

חושב שהגיע הזמן לשחרר כבר ולתת לך לנוח מכל הבכי שלי.

עדיין אוהב אותך, עדיין חושב עלייך, אבל התקופה האבל הגיעה לסיומה עם כמה שבאלי להמשיך לבכות ולשחרר יגון וצער אבל אני צריך לנתב הלאה.

אני יודע שעוד ניפגש, ואם לא הפעם אז בפעם הבאה מה שכן ניפגש בצורות אחרות.

את עדיין בראש שלי, בקרוב יהיה על הגוף.

ילדה מהממת שאת תודה לך על האור והאהבה, אני יודע שאת לא כועסת, לא עצובה, ובטח לא מתעצבנת על החודשיים הרגשיים האלו.

חשבתי אולי שנחזור למסיבות לבית בדאנג'ן , אבל זה להתחיל לבנות את זה שוב מחדש.

כי אין באמת לאן לחזור, יש רק מה להרים מחדש והנה אני מרים את עצמי מהשאול, מרים את עצמי לעבר המטרות החדשות שלי.

תמונה שצולמה במסיבה אחרת ב7.10.

Ohne dich
Without you

אני חושב שעם הזמן אני מתחיל ללמוד לגבי סובלנות במיוחד שזה בנוגע לפרטנריות בדסמיות קיימות שלי.

אסביר:

לפני שנתיים וחצי 3 כנראה שהייתי רוצה לקשור המון, מבחינתי כל יום כל הזמן.

וגם הייתי ממש לחוץ כדי לקשור ולעשות שיבארי.

בכל מקרה , זו דרך לא בריאה, ממש ממש ממש לא בריאה וזה קשוח היה ללמוד זאת בדרכים מאוד מעצבנות.

בתקופה של השנתיים האחרונות למדתי המון על סובלנות מתי לקשור ומתי לא לקשור לא רק לנוח אבל גם.

על המקרה הספיציפי כרגע אאבל יש עוד מקרים שלמדתי להבין שאי אפשר לקשור כל הזמן וכל שבוע אלא צריך לתת לזה זמן ולצבור מתח.

ועל זה למדתי ממישהי פה ממש מדהימה שגם חברה וותיקה שלי שהיא עזרה לי המון לראות את זה ככה בצורה חלקה.

נקרתה לדרכי בחורה מקסימה איפה שהוא בחודשים האחרונים הגיעה אליי משום מקום באמת ושזה כל כך מתחבר לי.

מפה לשם, היא כמו עפיפון ללא חוט, הכל בזמן שלה, הכל אצלה חופשי שום דבר לא קבוע איתה....

ואני יודע מתי אני רוצה לקשור ואיך ולמה וכמה.

במיוחד בזמן האחרון משתדל לדעת לנתב כי כרגע הקבועות שחוו איתי 3 -4 סשנים שם אני נשאר כי אני יודע את כמות ההכלה שיכול להכיל ולתת.

וזה ממש קשוח, אני יודע שתקשורת גובהה זה חשוב לי בתור אדם וקושר ובכללי גם כי אני מאוד מסודר בשנה האחרונה ותמיד יודע מה אני צריך.

ואני ההפך הגמור,

סשן לחברות הכי טובות.

לא תמיד יגיעו לקושר או קושרת חברים או חברות טובות ברמה כזאת שירצו סשן כזה.

מכל הזמן שלי שאני קושר בשיבארי, קשרתי רק 2 חברות שהן גם היו בחבלים שלי בעבר.

אבל פה יש משהו שונה, פה החברות כל כך חזקה, מלאה באהבה וצחוקים, והכרות שבאמת החיבור הוא ברמת נשמה ולא רק חברה.

אני חושב שזה היה אחד הסשנים הכיפים שלי, כמובן שלא כל סשן הוא ממקום של שקט, ודרמה, ותיאטרליות.

הסשן הזה עבר בצורה שונה, הכל היה שונה והפוך ממה שהכרתי.

תודה לכן בנות, מעבר לחברות הזאת שקיבלתי אתכן, זכיתי בסשן להכיר אתכן יותר ולהתחבר יותר.

וואווו ,

כמה זמן לא רשמתי על סשנים של שישי בוקר,

מצחיק כשהשגרה שלי היא להתאמן בסטודיו, פתאום זה שישי בוקר איתן עם הבנות שאני הכי אוהב בעולם.

קרוב לשנה שלא התראינו כולנו יחד,אני חייב להגיד  שבדרך כלל היינו הרבה נפגשים כמעט כל שבוע שבועיים ללימוד שיבארי

, הייתי מלמד את X לקשור את חברה שלה.

וככה נוצרה גם קרבה בין שלושתינו.

הייתה לנו תקופה יחסית עם המון מפגשי קשירות, והיה הכי כיף שבעולם.

באמת יכול להגיד שזה היה כיף עברנו ביחד תקופה מדהימה,  2 הבנות האלו מדהימות ותמיד כיף בחברה שלהן.

עשיתי לשתיהן סשן זוגי, ושתיהן נקשרו יחד כדי לסמל את החברות שלהן.

ללא ספק זכיתי.

החישוק והריקוד בתוכו.

אני 7 חודשים מתאמן, מוציא את עצמי מכל איזור נוחות שהיה לי איי פעם.

להרגיש את הגוף, לנשום, להירגע , להתפתח לפתח להתעלות על כל המחסומים שלי.

אם אנשים מהחיים הקודמים  שלי, היו רואים שאני מקדיש זמן לאימונים , 5-7 פעמים בשבוע.

זה לקום כל בוקר למשמעת עצמית, אני ומשמעת? ממתי?

אני ואחריות על הגוף? ממתי? 

לפעמים כשאני אומר שדברים מגיעים אליי מאוחר, אבל זה כל כך מדוייק.

ומה שאני יכול בעיקר זה גם לעזור לחדשות בסטודיו,  ובבית לעזור לבנות ולאמן ולבנות את זה.

בחיים לא חשבתי שזה מה שאעשה, אני וכושר והתמדה לא אף פעם לא היה את זה וסוף סוף אחרי 7 חודשים הגוף שלי מרגיש אחרת.

ומה שאני שמח שאני יכול להראות לאחרים כמה זה כיף לעשות כושר, הטעם הזה של עוד להיות ולהתאמן ולהגיע למקסימום שאני יכול.

והכל התחיל כשקניתי את החישוק של קורבו, אותו חישוק אגדי מבחינתי שעבר איתנו מסיבות שלמות, מלא אקרובטיות אוויריות היו עליו.

והוא איכותי ומדהים וכייף.

התמונה לפני חודשיים , היום אני במקום אחר.