לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סוף הוא התחלה והתחלה היא סוף

לפני 10 חודשים. 20 בינואר 2024 בשעה 18:25

אוקי

 

התאוששתי (19:30).

 

יחסיתתת.

 

אז כן סין יום אחרי יום?  יכול להגיד שאני צריך לעשות זאת יותר אם הם יעשו את המסיבות ברצף ככה.

 

בכל מקרה, ק"ש שלי ילדה שלי, אהבה יפה שאת לראות אותך שוב אחרי חצי שנה, לגעת לאחוז,להתחבק, לקחת, להרים לעטוף ילדה שליי....

 

לחזור שוב לראות את מחצית הקבוצה שלנו, חוץ מאחד שלא הזמין תכרטיס בזמן, החזיר אותי אחורה למאי האחרון שהיינו יחד כולנו.

 

זו המשפחה שלי, זו התשוקה והאהבה שאנחנו אוהבים אחד את השני בקבוצה הזאת.

 

והנה אנחנו שוב נפגשים, מרגיש שרק נפגשנו לפני שבוע וזה הזוי שהזמן טס.

 

ולראות את הקש שלי שוב אצלי בידיים, הקש שאני אוהב ומעריך ואתמולל.. לשמוע אותך אומרת את המילים הקושר שלי בפליאה מול כמה אנשים שזה תואר עם המון משמעות לפחות עבורי.

 

לשמוע אותך ככה מדברת עליי, כשלפני כמעט שנה דיברנו ואמרנו שלא נגדיר משהו.

 

פיייר להגיד לך זה הניע המון אצלי, ועם זאת הלב שלי נמצא אצל 3 .

 

אצלך, אצל הילדה שפה ומכירה אותי, וכמובן הבת זוג אבל זה שונה שוב.

 

 

והנה אתמול היה לי יום מהמםם איתך, רק להריח אותך, לראות את הפנים שלך, לראות את היצירה שיצרנו....

 

אני אוהב אותך מאוד, את לא יודעת כמה אהבה וכמה הכנסת לחיי כשהכרנו לפני 4 שנים ואפילו כשהתחלנו שיחות רגילות לחלוטין לא חשבתי שזה מה שיקרה.

 

ק"ש שלי, מחכה שהכל יגמר ונחזור לק"ש שנינו ונעשה סשן כמו אז כמו שרצינו שוב והנה אני פההה לא אעלם לך יותר.

 

לקחתי את הכל בצורה טובה יותר לחיי, אני גם נוהג מאוד לאט סוף סוף כי לא באלי לאבד את החיים שעבדתי עליהם קשה השנה.

 

ואתמול היה לי כל כך טוב, הרגשתי ועדיין מרגיש טוב מאוד.

 

ראיתי את מרמלדה המדהימה הזאת, שאני ללא ספק צריך להתחיל לשבת ולדבר איתה יותר.

 

אישית, רציתי להתפרק לבכות להשתחררר בפניה אבל לצערי אתמול לא היה לי מקום לשום דבר רק להכיל ולתת אהבה.

 

ולקבל אהבה....

 

אבל שועלה שאתת גם אתמול לא ראיתי אותך, ראיתי מלא אנשים מהממים.

 

אבל שיער אדום? שלך ? לא ראיתי למרות שהפעם לא חיפשתי כל כך אבל את יודעת הצצתי יחסית נתתי מבטים חיכיתי שתראי אותי קושר ואז תתני לי גם מחמאה על הדרך.

 

אבל קיבלתי המון אתמול ועדיין המבט שלך החיוך שלך הוא זה שהיה חסר.

 

אבל הנה 2024 לא הפסיקה להפתיע אותי ואני שמח על כל מה שקורה.

 

שיהיה לנו עוד ימי סין מעולים.

 

 

לפני 10 חודשים. 19 בינואר 2024 בשעה 17:41

אמלה ואבלה בחיי,

 

אני חושב שהסגירת מעגל שלי החלה לה וזה יקח עוד חודשיים וקצת, אבל הנה הכל מתחיל בצעדים כמו שאני אומר לכולם ולעצמי.

 

אתמול האנשים, ההופעות, הסשנים, החיבוקים והאהבה ובמיוחד התשוקה.

 

כמובן שגם היום סין כי זה עדיין חלק מהסופש, אבל אתמול אתמול היה מדהים.

 

כמובן שלא סיימתי לעשות כל מה שרציתי, וזה בסדר למדתי להבין מתי להקשיב לעצמי.

 

הרבה דיבורים בדרך עם דלית חברת הסוד בחי, דיברנו על הכל פתחנו מלא דברים דיברנו על העצמות גדולות בחיים שלנו.

 

ואתמול קשרתי, פעמיים למרות שהייתי אמור לעשות 4 סשנים אבל הייי לא הכל הולך כפי שאני רוצה תמיד.

 

חזרתי לעצמי? האם באמת חזרתי לאותו זוהר הישן? או שהתפתחתי מתוך המקום האפל למשהו חדש? מה שכן אני לא אותו אחד גם לא אתמול.

 

אתמול התשוקה לבדסם והשיבארי הייתה אצלי כל כך, ששכחתי שאני במסיבה אפילו הרי אני רגיל במסיבות גם להיות מהופנט כשמסתכלים על השיבארי.

 

הפעם לא, זה היה שונה ממש, הכל היה שונה שמתי מאחורי את 2023 ואת כל מה שקרה בה.

ויאללה סין גם היום בשישי

 

הבנתי את הדרכים שעשיתי לפחות בתחילת 2023 והבנתי את הטעויות.

 

והנה צועדים בדרך חדשה, והכי חשוב כמה שפחות כאבי ראש ודרמות ובלאגנים.

 

 

 

 

 

 

לפני 10 חודשים. 14 בינואר 2024 בשעה 7:24

השבוע יש סין,

 

והפעם אהיה בשני הימים לשמחתי, אני מרגיש שזה סין של סגירות מעגל מטורפות.

 

שנה שעברה ברחתי מעצמי , מהתמודדויות, לא התמקדתי בעצמי ולא התמקדתי במקום שלי להיות במרכז.

 

היו פרידות כואבות , היו קשרים שהתחילו ונגמרו וגם המלחמה, וגם השועלה שהלכה- אבל על זה ארשום בפוסט חדש.

 

אבל הנה סין חדש, רציתי לשאול אותה אם היא תרצה להצטרף אבל יודע שהיא עמוסה בעבודה .

 

אבל מה שכן שהיא לא יודעת שהיא תקבל מתנה מהלב בקרוב היא חשובה לי.

 

והנה הסין הקרוב, יש לי כל כך הרבה לעשות בסין הזה באמת שאני לא יודע איך אשרוד סין ועבודה.

 

והמון תהיות על מה שיקרה ועל איך שיהיה.

 

אני יודע שאני מחכה קודם לנהוג לשם, לראות את כולם, להתחבק, לחוות לנשום, לחפש אותה לחפש שהיא תחזור....

 

אבל באמת מתמקדים במה שצריך, אני לא סתם נוסע לסין זה לחוות אותו מחדש אחרי 4-5 חודשים שלא הייתי שם.

 

בלי G , בלי לונה , בלי N שלי לצערי אבל יהיה לנו.

 

שמתי הכל מאחור השנה, ועכשיו מתמקד ביש ובטוב.

 

אפילו שהכל רגיש כזה, אני יודע שאין מה לעשות כרגע זה רק לקבל מה שיש.

 

אני חייב להודות לסביבה שלי באמת, השנה הכל נפתח עבורי בצורה מטריפה יותר, חזקה יותר, מדוייקת יותר.

 

ולאט לאט ניקח את השנה, אין לאן למהר, אין מה להפסיד, יש רק להתמקד בכאן ועכשיו ובמה שאפשר.

 

סין של יומיים, יומיים של אנשים שאוהב, יומיים של מוזיקה, יומיים של לקשור ולהנות ולחוות עם האהובים והאהובות שלי.

 

בינתיים מה שטוב, שסגרתי טיסה לבודפשט עם הבת זוג, לטוס ולהנות ולשכוח קצת מהכל וגם מה שכן לפגוש את הבודפשטית שלי.

 

מחכה כבר לראות לחבק לקשור.

 

חצי שנה עברה מאז....

 

 

לפני 10 חודשים. 6 בינואר 2024 בשעה 7:37

כל שנה חגגתי יום הולדת במקום אחר ב5 שנים האחרונות.

 

משנה לשנה זה רק השתפר, חששתי המון מהשנה אמרתי מה יהיה מה יקרה......

 

במיוחד כשיש מלחמה ואני חושב על זה הרבה, מתי זה יגמר מה יהיה עד אז.

 

והנה מסיבת מוג'ו הגיעה לה בדיוק ביום הולדת שלי.

 

חגגתי בסדום לפני 5 שנים בערך, ואז הגיע קורבו אז גם שם חגגתי פעמיים, ואז בוונדר בר כי בכל זאת.

 

והיום במוג'ו אבל הפעם הכל היה שונה, לא ציפיתי לזה בכלל.

 

לא ציפתי שמלא חברות טובות שלי יבואו, בחיי הרגשתי שכל הנקשרות שלי הגיעו והיו איתי - 

שהן מדהימות אחת אחת.

 

אבל ברצינות זה נראה כמו אסיפה ^^.

 

כמובן שהיה בחור מיוחד שזכיתי להכיר והוא כל כך מקסים ומלא באור, אני יכול להגיד שנהניתי ממש להכיר אותו.

 

אבל באמת לא רוצה לשתף הפעם יותר מידי ומה שהיה אולי יהיה סירטון בקרוב.

 

אבל תודה תודה תודה מוקיר ומעריך את היום הזה.

 

ותודה לך גברת תודה ענקית, אני באמת אין לי איך להודות לך שהתגעגעתי לזה, וכן התשוקה לגבייך לא מתה אפילו שעברה כמעט שנה.

 

תודה לך על האמון שוב, תודה לך שלא וויתרת, תודה שחזרת אני מודה לך בחיי על מי ומה שאת ולא משנה מה אני פה.

 

שועלה שלי, אני יודע שאת שם למעלה צופה, תודה לך שאת היית בחיי, ותודה לך שאת שומרת מלמעלה.

 

לצערי לא מצאתי שיער אדום הפעם במסיבה, אני אמשיך לחפש עד שאמצא אותך.

 

לא אוותר אלך לכל מסיבה שאוכל, עד שאמצא אותך שוב.

 

 

 

עבר לזה

לפני 10 חודשים. 4 בינואר 2024 בשעה 21:13

השבוע הזה...

 

יכול להגיד שלא היה קל, אבל לא היה קשה.

 

העומס בעבודה יחסית התחיל לרדת אני מרגיש הקלה.

 

חשבתי מה לכתוב על השבוע הראשון של השנה הזאת.

 

נראה שלא אחזור לקריית שמונה בקרוב עם מה שקורה לא אני ולא את.

 

לא בכיתי כבר שבועיים מהמצב, וגם לא עלייך שועלה.

 

אני במקום ממש טוב בחיי, ההגשמה העצמית הזאת פשוט משהו מטורף.

 

זה עוזר לי לשכוח את הבעיות של המדינה, הכושר המורה שלי , ההתפתחויות הפנימיות שלי.

 

ביקשתי מהבת זוג עזרה קטנה בנושא הנפש, דברים שצריך לפתור.

 

מצד שני , הכושר כל כך מרגיע, החבלים מנתבים.

 

הסביבה שלי גדלה, הסביבה הנכונה שלי סוף סוף פה.

 

הרבה פעמים במסע שלי אני קפטן, מוצא אנשים מאחד בניהם מכל מקום.

 

ואני הדבק המרכזי ,כל מקום שנמצא בו אני גורם לזה.

 

כששאלתי מה מיוחד בי, כל פעם זה קופץ הכוח הזה להיות המרכז ולחבר.

 

אבל עם זאת לפעמים מרגיש אבוד או לבד, וזה קורה לא פעם ולא פעמיים.

 

כשאני חושב על זה, הרבה פעמים זורקים הערות שאני עם הרבה נשים בחיי,

 

זה כי הרבה גברים , דחו אותי ולא באמת היו חברים שם שזה מצחיק.

 

ומצאתי מפלט אצל הצד הנשי.

 

שועלה שאת, חשבתי עלייך הבוקר חשבתי על מה שאת עושה שם למעלה....

 

אם יום אחד אגיע לשם ואראה אותך , החיבוק יהיה ענק מאוד.

 

והנה תסתכלי מלמעלה תגידי שאת גאה, תראי איפה אני היוםם.

 

אוהב אותך שועלה

 

11:11 מתוך הרכבת רושם את הפוסט, עוד צעד בחיי התחיל היום .

 

עוד מקום בו הצלחתי להאיר שזה חשוב.

 

לחייך שועלה לחיי ,ולחיי כולנו ....

 

 

 

 

לפני 10 חודשים. 1 בינואר 2024 בשעה 19:10

קשירה של גבר?

 

כמה פעמים שמעתי או אמרו לי למה אני לא קושר גברים.

 

יכול להגיד שקשה לי מאוד להתחבר לזה, הרעיון שלקשור משהו שלא נמשך אליו כי כן אני נמשך לנשים.

 

אבל ללא ספק החוויה הזאת באמת אחת המדהימות.

 

לקשור זוג חברים שקרובים ללב ועוד ביחד זה יכול לשנות המון.

 

 

לפני 10 חודשים. 31 בדצמבר 2023 בשעה 7:22

משנה לשנה אצלי,

 

יש המון אתגרים, המון חניכות נפשיות, המון מפגשים , סשנים כמובן והמון חשקים שלא תמיד יש להם מקום.

 

והנה השנה עושים נובי גוד וחוגגים עם המשפחה השניה, למרות שהרבה כבר לא יהיו היום אבל מה שנשאר.

 

מה לא עברתי השנה, וחלקנו בכלל מה עברנו.....

 

מה אני יכול לאחל השנה באמת שאין מושג, אם לא לעצמי כרגע אאחל שמאות שהלכו לנו החברים והנשמות שהלכו בנובה יזכו למנוחה.

 

אין צורך לחפור על מה עברתי כבר כי נראה לי הבלוג מלא מכך.

 

שנה מלאה בפרדות, מלאה באהבות, מלאה באכזבות, מלאה פשוט מלאהה אבל עכשיו להתרוקן.

 

אני מאחל שהשנה החדשה, אזכה בעוד נשמות שיהיו לי מדוייקות לחיים ולמסעות שלי שאני בוחר במידה וזה יהיה לי טוב ולא מכביד.

 

מאחל לשחרר את עצמי מכל המחסומים שמעכבים אותי בחיים.

 

שאמשיך לעשות דברים בזמן ובקצב שלי זה הכי חשוב כי לפעמים מרוב פעילות בחיים אני כבר לא נח .

 

אז לשנה החדשה נאחל שיהיה לנו טוב, שנגשים את מבוקשנו בצורה מדוייקת, שנזכה לנוח ממה שיושב לנו בראש ובלב.

 

מאחל שכולנו וכולכם וכל מי שפה , ידייק לעצמו את הבדסם בצורה נקייה בלי כל החרא מסביב.

 

שליינים יפסיקו לריב, שליינים שצריכים להיסגר שיסגרו.

 

ושכל אדם ונשמה פה יזכו למבוקשם.

\

\

 

 

 

 

לפני 10 חודשים. 29 בדצמבר 2023 בשעה 17:21

משהו מוזר החל לקרות תקופה אחרונה,

 

זימנתי לחיי אנשים כנראה שהיו איתי בקשר ממש מועט, ופתאום הרבה דברים נפתחו מולם.

 

ודברים זזים ומשתנים כל הזמן, אבל באמת איך שהם חזרו לחיי אולי בגלל שיזמתי והכוכבים סוף סוף הסתדרו.

 

השבועיים האחרונים באמת הכל הגיע, ו2 חברות בשם זוהר חזרו לחיי אפילו בצורה מצחיקה אבל וואו.

 

חוויתי סשן השבוע מחברה שהיה לנו נתק כמה חודשים, שנינו נעלמנו חזרנו פתאום והיא זרמה לסשן.

 

כמובן שדיברנו לפני והצבנו גבולות , ואני יכול להגיד שזה אומנם הפעם הראשונה שלה אבל היה לא רע.

 

היה סשן שגם מילא אותי פיזית וגם נפשית, ואחרי הרבה זמן כן יודע שזה היה לי מדוייק וטוב השבוע.

 

וגם זוהר שפה, ששנינו דומים רצח רק שהיא בגוף של אישה שזה מצחיק החיבור והכל יחד מדוייק.

 

 

לאחר שביקרתי אותה השבוע יצא לנו לדבר לשתף, שמנו שירים אפילו לא סושנתי כן והתפרקתי לה בידיים יצא לי לשתף על אירית השועלה האדומה.

 

 

התפרקתי התפרקתי והיא הכילה, היא חיבקה ליטפה ואני בכי של החיים ושיחררתי הכל הכל והרגשתי את אירית עוטפת אותי פתאום בדיוק כמו שעטפה אותי השנה בדאנג'ן.

 

רבאקק..... אל תדאגי לב שאת לא שכחתי אותך גם היום.

 

מפה לשם השבוע שלי היה רק בעליות, כן כן גם התפרקות זו עלייה טובה לדעתי בנושא.

 

וקיבלתי הודעה ממנה, מההיא, שהפכה אותי בשנתיים האחרונות , שהיא שמרה בשבילי את היום הולדת שלי ושנצא יחד.... אני בשוק שהיא זכרה.

גם נחגוג יחד בליין החדש שפתחו פה בצפון ככה שזה פחות טרחה הנושא של הנסיעה.

 

כל  פעם כשאני איתה מרגיש שלא באמת היה נתק, הלב עדיין יודע וזוכר איפה הוא נמצא והיא יודעת זאת.

 

שרק באלי לראות אותה, להסיט את מבטה לתפוס ולא לשחרר אותה , לתפוס בירכיה ולמעוך ולתת ביסס שםםם.

 

אבל היי שומר את זה למתישהו בחיים.

 

ואט אט הכל משתחרר לו לדברים שמגיעים יש משמעות, יש צורה, ולזה ניתן עוד קצת זמן מה שיהיה הלאה אי אפשר לדעת.

 

שועלה שאת, הגעת לי בזמן הכי מדוייק לחיי, ולצערי הלכת בזמן שהכי קשה לי בחיים כרגע אפילו שבאמת טוב לי אבל הקושי שהכל התפרק כשהלכת.

 

אני צריך כל פעם להדביק עוד חתיכות.....

 

מחכה לך שוב פה.

 

לפני 11 חודשים. 24 בדצמבר 2023 בשעה 11:19

אז נלך לחלק הטוב של הנושא.

 

מהלך הערב,

 

הסתובבתי בין כולם, החיבוקים היו דבר שבלתי נפרד מהדבר הזה שנקרא דאנג'ן\בית שלי.

 

כשהגעתי ונכנסתי פנימה , הרגשתי כאילו מעולם לא הייתי בהפסקה מהדאנג'ן.

 

הפעם האחרונה הייתה איפה שהוא אפריל מאי כזה נראה לי בזמנו שהייתי עם G.

 

אני אמרתי לאורלי, שאני רוצה לחזור להופיע לחזור להיות צוות ולקחת חלק שם אני דיי מוכן לזה.

 

כמובן מקווה שאוכל תמיד לזה התחייבות כזאת דורשת המון.

 

לפני כל ההתפרקות שקרתה לי שם, דמיינתי את השועלה איפה שהיא הייתה עומדת תמיד , איפה שהיא סישנה וזה החזיר אותי לזמנים האלה.

 

בכל מקרה, יצא לי לקבל סשן מידידה ולהישלט קצת להיות שטיח היה מצחיק ונחמד במבוך, בזמן הזה הצטרפה מישהי שלא קשורה ביקשה גם לדרוך.

 

אמרנו סבבה גם ככה אין איזה שהם הסכמות זה סתם סשן בין ידידים.

 

לא אשקר היה כיף, לרגע הראש שלי היה במקום אחר וזה עזר לי מאוד בנושא.

 

אני יכול להגיד שיצא לי ממש ממש טוב היה לי את זמני השקט שהראש החליט להיות בשקט.

 

כשאני בוחר שיהיה טוב הכל טוב, עם התקופה האחרונה לצערי אף אחד מאיתנו לא תיאר או לא היינו מוכנים למה שהולך לקרות.


אבל נתעסק בטוב זה הכי חשוב ושלא נשכח לעולם את מי שעשה עבורנו.

לפני 11 חודשים. 23 בדצמבר 2023 בשעה 1:42

הגעתי היום לדאנגן,

 

חיפשתי אותך בין ההמון,

 

רציתי סימן, חיכיתי שתבואי בזווית העין ותלכי באותה המהירות.

 

מסתובב בין כולם, מחבק את כולם מדבר רואה לכולם קשה אך ממשיכים.

 

דיברתי עם אנשים, ופשוט לא היה לי מילים.

 

זוכר את המקום שסישנת אותי, ואז עלו הזכרונות גברת.

 

אז אמרתי ממשיכים...

המשכתי לברוח בין ההמון, מלא אנשים ביום הולדת של דיווה.

 

כולם זכרו אותי אפילו שנעלמתי לתקופה ארוכה.

 

וזה לא מובן מאליו זה קשה.

 

הלכתי לבמה לשבת עם חברה, היא מחבקת ועוטפת.

 

ואז זה עלה, נשברתי נשברתי כמו שנשברתי כשעטפת אותי.

 

הבכי לא הפסיק הגרון מת....

 

הכל הציף,באמת שחשבתי שעברתי את זה אבל לא בטוח עדיין עד שלא אסגור מולך הכל.

 

כשהייתי איתה, לידינו הייתה מישהי עם משקפיים שיער גם כרה סגלגל.....

..

את יודעת כבר..

 

כל כך התפרקתיי, רצתי שתחזרי לפה תפרקי אותי כמו שרק הצלחת וידעת...

 

דיברתי עם כולם עלייך , וכולם פשוט אמרו כמה מדהימה את.

 

נשאר חור ענק, שאפילו אי אפשר להחזיר לא משנה מה.

 

היו כאלה שלא ידעו לצערי אבל לא מתפקידי.

 

איך אפשר לחזור לבית הזה , אחרי שכבר את לא שם.

 

נתת לי משמעות ענקית השנה , נתת לי כוח לא לוותר ולהמשיך.

 

הנה קמתי אני על הרגליים ועכשיו ממשיך הלאה יחסית.

 

כבר לבקש חיבוק היה קשה לי כי כולם עטפו הרוב לא ידעו שאני מתאבל עלייך חודשיים וחצי.

 

אבל הייתה לי חוויה טובה היום , התחברתי עם אנשים וזה חשוב לי .

 

יש אנשים שחוו איתך חיים שלמים ולהם יותר קשה,

אבל איתך חוויתי קצת ופשוט זה חדר יותר מחץ ללב.

 

אני אומר לכולם להמשיך הלאה , לא לוותר ובסוף לי קשה להמשיך קצת.

 

אבל יהיה טוב את יודעת, יצרתי חברויות חדשות בתקופה הזאת.

 

החור לא יעלם, אבל יש עוד מקומות בלב בשביל אנשים.

 

שישי הבא אני שם שוב, אם אתפרק יהיו איתי שוב אבל את לא שם..

 

אוהב אותך שועלה אדומה.

 

מקווה שאת נחה שם.