סוף הוא התחלה והתחלה היא סוף

לפעמים יש קושי להכיל בני אדם, זה מגיע לרמה שאין כוח ומסתגר בבית במחשב בסדרות שלי.

אבל משום מה איתה, יש לי את המקום להכיל אותה פי 200- אין לי איך להסביר.

עם כל העבודות שלי, האנשים שפוגש, הדברים שאני עושה, החברים הסביבה האישה, מרוב כל ה SOCIAL הזה באלי לנוח לשנה מהכל.

ולפעמים לא מבינים את הנושא למה זה קשה, הרי זה להיות יותר מידי עם בני אדם וזה קשוח , זה להכיל , להיות שם, לשמור על קשר שלפעמים כבר אין כוח, אנשים שליליים

שרק בוכים על חייהם שזה בכלל מוריד תדר, מצד אחד אין לי בעיה עם בכי של בני אדם, מצד שני כשזה כל יום במשך שנה- GO TO THERAPY.

אבל אצלה זה אחרת, מרגע שהכרנו לפני חודשיים , כאילו הייתי מוכן לזה , שום דבר לא הוסתר, הכל על השולחן- למרות שדיברנו חודש לפני המפגש הראשון.

איך שהוא עם כל התסבוכים שלה, אנחנו לומדים המון, הצבתי יעדים חדשים מרגע שהיא נכנסה לחיים שלי, היא עוזרת לי גם כשהיא בקושי יכולה להכיל את עצמה, וזה מצחיק

חודש שאנחנו ביחד זה חודש שכמעט כל יום אנחנו מתראים, קושרים, כל שבת הפתעה אחרת, וזה מצחיק שקשה לי עם אנשים שנמצאים במקום לא טוב, כי באמת

אין לי איך לעזור להם כל הזמן , לא כולם רוצים לטפל בשיט שלהם - אז בשביל מה יש חברים ? אני רוצה לעזור לכל החברים שלי שרק יהיו בסדר .

אבל מי שבוחר להתמודד לבד זה שלו לחלוטין.

אבל איתה יש הרגשה שונה, אני פה , רוצה לעזור כשהיא תרצה, אני פה בשבילה ממוכנות פנימית .