זוכר את השבוע השני איתה, היה לנו שבוע קשה, לא הצלחנו לתרגל, לא הצלחנו לקשור, היה לי קושי בעבודה גם, היא עדיין התאפסה על הדירה ושנינו היינו מאופסי כוחות.
גם בקושי ניפגשנו שזה מפגר.
ואז הגיעה לה השבת השני שלנו, הצלחנו לתרגל קצת בבית שלה, זה היה שונה וקשוח.
שנינו לא היינו במקום הזה, שנינו היינו מותשים מהסופש הזה- מסיבה עבודות וזה לא קל לאף אחד מאיתנו אבל מנסים.
היא נכנסה לדאון כבר יום לפני, ולא משנה כמה יש לי חברים עם דאונים ועוד הגדרות שונות לבעיות נפש , זה תמיד נוחת בבום ובצורה מפתיעה.
נכון שלא תמיד יש מה לעשות עם זה אבל מנסים לעשות.
אבל באמת שעדיין אנחנו לומדים אחד על השניה , אנחנו לא מוותרים אפילו בנושא, לא משנה מה עברנו עד עכשיו..
זה סוג של מערכת זוגית כזאת מצחיקה ושונה,יש לנו המון הסכמה ביחד הבנה גם יש המון דאגה.
וכל כך רציתי כזה דבר מערכת שבנויה אחרת , בלי כאבי ראש, קודם שואלים מבינים וזה כיף.
אז כן לא הכל מושלם אבל זה להרגיש טיפה שלם יותר, שפתאום הדברים קצת מדוייקים יותר.
אני חיייב להגיד שתמיד קינאתי בזוגות כאלה שיש בניהם דינמיקה כזאת, של טיפה בדסמית DDLG שיבארי .
וזה הגיע בצורה הכי שונה והכי הזויה - וכל זה מהתכתבות הכרות , ואז נסיעה לאילת בשבילה.
אין תמונה להיום רק פריקה
התמונות שלה באינסטגרם