אחרי חודשייים של דיבורים , היא עברה לפה לקריות סוף סוף.
תיכנננו לצלם והרבה לא יצא כמו שרציתי או כמו שהיה לי בראש, למעשה יצא לי טוב יותר ממש טוב יותר.
ועשינו את הצילומים והיה לי כיף עם שניהם היא והבן זוג שלה והשיתוף פעולה.
ממש היה לי כיף , גם כשפו הקטנה הייתה איתנו כל כך היה כיף כל הערב הזה.
אני ממש ממש שמח שהיא באה סוף סוף והיא גם גרה ליד , זה עושה ממש טוב לדעת שעוד אנשי קהילה גרים קרוב.
ואז זה הכה בי , לא יצא לי יותר מידי לכתוב פה בחודש האחרון , אני נמצא במין מקום אחר בראש בבית , כנראה שהקירבה לטיול מרגשת אותי.
אני נמצא בשקט נפשי קצת, מקום אחר שלא מצאתי המון זמן.
תקוע על המקלדת שעה מה לרשום, אבל זה יוצא, אני יודע שהיה לי טוב היום.
אז כן עברו 6 חודשים מאז שהכל התהפך, ניסיתי המון למצוא לראות לשנות להבין מה קורה, אז אולי לא יהיה את , וזה גם בסדר עבורי.
אבל אני מצליח לייצר עבורי ועבור אחרים סיפורים חדשים, תמונות חדשות,חוויות חדשות שלא תלויות בשום דבר.
זוכר את הנקודות זמן שבאמת כשהיית שם קיבלתי התעלות מסויימת מעצמי, הרעיונות, הצילומים , ללא ספק באמת לתת לך קרדיט על הנושא.
אז כן לפעמים יש פצעים שלוקח להם זמן להירפא, כי כמעט כל דבר מקפיץ אותך.
זה לא אומר שאת בראש המון, זה לא אומר שאני רק עלייך חושב, יש עוד המון המון המון בחיים שלי , לאט לאט הלב מתמלא במה שמתרוקן.
אני ממשיך הלאה ת גם אם יקרה מצב שנחזור לדבר זה כבר לא זה כי זה לא שם, אבל אדאג כל הזמן כל עוד אנשים תחת כנפיי .
הכנפיים שלי מגיעות רחוק מאוד וללבבות רחוקים, אבל אני שם.
יודע שכל מי שישלח לי הודעה ויבקש לדבר אני לא אגיד לא- שוב ממש ממש תלוי מי אבל יש אנשים שחתכתי מהם ביוזמתי כי באמת הבנתי שלא
אבל יש רשימה ממש ממש ממש קטנה של בני אדם, שאם צריך ידעו שאני שם אף על פי שאנחנו לא בקשר.
אחרי הסופש הזה המנוחה מגיעה מקווה שכל אחד ימצא את הטוב והמדוייק לו.
,