סוף הוא התחלה והתחלה היא סוף

אז אתמול קבענו ערב חיבוקים ולדבר.

הגעתי אלייה ב9 וקצת בערב, היא ירדה ללמטה לקבל את פניי, נכנסים לבניין מרים אותה ועולה איתה 2 קומות, עד שהורדתי אותה כי חחחחח לא בכושר .

הגענו לדירה,עשיתי סיבוב בדירה שלה  כי אני מכיר את הדירה הייתה בעבר של חברים.

הכל מינימליסטי אצלה, ובכל זאת הדירה שלה, יושבים לנו צוחקים מדברים פותחים את הלב.

מתחבקים לנו, עוד פורקים,  היא מעשנת לה סיגריה, הריח עוטף והריח שלה עוטף אותי.

והיא עדייין אומרת שהיא רוצה להתחשב ושאם לא נוח לי העישון שלה אז זה בסדר להגיד, למרות שהיא יודעת עליי הכל ושאני פה להתגמש בשבילה.

היא כל כך באה לי ממקום של לתת , וכמובן זה מדהים כשיש מקום לכך.

ממשיכים לנו בשיחה, בזמן הזה פספסתי אוטובוס 1, ואני אומר אני עדיין רוצה להיות בחיבוק שלה.

אמרתי שאחכה לבא והמשכנו לנו בערב כזה משהו נטול בדסם וחבלים.

היה לנו חיבוק מדהים, עם עוד הפתעה מצחיקה.

אני מודה לה שהיא בחיי, היא לא מפסיקה להחמיא כשזה מגיע ממנה אני מרגיש שלם.