היום התחיל בטוב,
הפעם רגוע, שקט לי בפנים.
עד השעה 4 וחצי, שהתחילו אזעקות ובומים בצפון......
הנקשרת החדשה הגיעה אתמול תאמת חיכיתי לראות אותה, יש לנו שיחות עומק וזה משהו שקצת חסר בתקופה האחרונה.
אתמול יצא לנו המון לדבר יחד על העולם החיים, היקום, יצא לנו לפתוח המון דברים שקשורים למצב שלנו.
המשכנו לנו בשיחה של שעה, כולל סשן כי אנחנו אוהבים לדבר וזה כיף והחיוך שלה והחום שהיא משדרת.
החיבוק, הצחוק , ה LIFE שהיא משדרת, אפילו שהיא לא צפויה, היא מאוד חופשיה ואני מאוד אוהב את זה לפעמים את החוסר קיבוע לחיים.
לפעמים...
הסשן הלך טוב, לאט לאט בונים מה שמתאים לשנינו, והיא כל כך הדדית ומדברת באמת על שנינו כגוף אחד.
לדעתי זה משהו שחשוב כיש מערכת כזאת.
אחרי הסשן, ליוויתי אותה לתחנה היא אמרה שזה לא מובן מאליו - הסברתי לה שלרוב כשיש לי רכב אני גם הייתי מחזיר אותה לבית.
התקשורת מולה ממש טובה, גם תקשורת יומית ושזה ממש ממש טוב לי מבחינתי וכנל אצלה.
דיברנו על מי שאיבדתי בנובה שוב, גם את גברת שיער אדום עלית בשיחה קצת הסברתי לה איך הכרתי אותך.
חזרתי לבית לראש שלי לסדרות, הלכתי לישון ובלילה התחיל חלום שלא היה צפוי...
חלמתי שאני מטייל , אין מושג איפה הייתי אבל ראיתי את ליאור, חבר לשעבר מהתיכון.
דיברנו כאילו לא התנתק הקשר יצאנו טיילנו לנו משהו שיגרתי - למרות שזה לא היה נוכח כשהיינו בקשר.
איך שהוא הרגשתי שזה אותו אדם , אבל שונה כי וואלה הוא לא היה יוצא מהבית לטייל לא אהב את הבחוץ.
מפה לשם איך שהוא שוגרתי למשרד שלי, אבל הפעם המשרד היה בחוץ במקום פסטורלי קצת כמו בסרטים.
שדה , טבע, עצים, וכל העבודה שלי היו שם המחשבים המשרד היה ליטרלי בחוץ.
שזה כשלעצמו מדהים, השילוב בין הרוח לחומר.
ממשיך החלום - בערך בשעה 4 וקצת קדימה בבוקר , זה השעות שהתת מודע שלנו והחלומות שלנו מקבלות מסרים שהם קצת ממקומות גבוהים יותר.
יושב בכיסא במשרד עורך תמונות החלום היה יותר מפורט, בכיסא ליידי את מופיעה , שיער האדום שלך לא משהו שנשכח.
הופעת ליידי חיבקת אותי והתחלת לדבר איתי ברוסית, אני לא דובר רוסית לא זוכר מה אמרת אפילו חייכת אליי הייתה שתיקה הופעת והלכת.
נשארת איתי קצת כן, לא מתלונן שהלכת מהר.
אבל שוב קיבלתי ממך עוד חלום שהגעת להגיד שלום.
התעוררתי מהחלום עם לב פועם על 200, שוב ירדה דמעה.....
חזרתי לישון וקמתי כמו בן אדם חדש.
מעניין שאת באה לבדוק אותי, מעניין מה את מרגישה, מעניין מה את רואה אני יודע שמרמילדה שבורה.
אני אדבר איתה החודש אני מקווה שאראה אותה, אני אתן לה חיבוק ענק.
הייתי בר מזל להכיר אותך אפילו לקצת זמן, ואני אומר כל אדם בחיינו זה מסע אחד גדול.
מחר אפרסם תמונת קשירה, בינתיים זה עוד פוסט על מה שקורה שאני מנסה להתקדם הלאה בכל מה שעסקתי עד עכשיו.
אבל הייי אירית חזרתי לקשור, חשבתי שאעזוב את זה חשבתי שאתנתק מכל הקהילה ומכל הבדסם אבל חזרתי תהיי גאה בי.
לא נטשתי את זה כמו שהייתי נוטש חצי מהדברים שעסקתי בהם.
אני אמשיך לחשוב עלייך להציק לך, אני אמצה את מה שאפשר בחיים האלה כדי לעשות את מה שאפשר ליצור חברויות, לאחד, לקרב לבבות ואנשים גם אם הם לא יהיו בסביבה שלי יותר.