רומא לא נבנתה ביום אחד

א' שוב נפרד מזוגתו והאטרף שוב מתחיל.
לא ייאמן איך נשים מתייצבות בתור וכבר בחמש בבוקר הוא התנשק שעות והיום היה בדייט היסטרי עם מישהי אחרת.
הפעם אני לא משתפת פעולה והוא יודע את זה, הוא מוזמן להתקשר ולדווח אבל אני לא יוצאת למסעות הליליים וחיפוש הכוסיות.
כשהוא רוצה חיבוק, שיחה וארוחה טובה הוא בא לכאן.

ראיתי עכשיו איזה סרט על פרובאנס, בדיוק מישהו מקורב אליי חזר מחופשה שם, כולו מרחף בעננים.
בסרט הכל היה יפה וכולם ריחפו בעננים,
ועכשיו א' בסרט, מרחף כולו בעננים.

אולי אני קצת מקנאה, כי אני וההוא הולכים על זכוכיות, הכל כל כך כמעט, רחוק-קרוב-רחוק, לא כי אנחנו רוצים, כי אלה הנסיבות.
אני כל כך מקווה שיגיעו הריחופים והעננים,
למרות שכרגע, כשאין שום דרמות והכל כל כך נעים,
יש הקלה ויופי,
אבל זה יספיק לזמן קצר מאד,
זה חייב לעבור פאזה מתישהו.