ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רומא לא נבנתה ביום אחד

לפני 17 שנים. 3 באוגוסט 2007 בשעה 17:38

אז אני וההוא כבר לא,
וכרגיל, אני המוחקת הפרועה במערב,
היום מישהו שאל אותי איך קוראים לו ולקח לי דקה להזכר.

אבל החזקתי מעמד במשך חודש שלם,
זה לא קרה לי כבר שנים,
והצלחתי להכניס בן אדם לחיים שלי,
וגיליתי שאני יודעת להתגמש ולעשות פשרות,
ושאני מוכנה לדבר האמיתי.
עכשיו רק צריך שיגיע הבום.

ההוא היה הפעם הראשונה שבה שוכנעתי לתת צ'אנס למשהו נטול ריגושים וזיקוקי דינור,
החברים לחצו,
אמרו לי לנסות את זה,
בייחוד א',
שמאמין שרק כך בונים מערכות יחסים,
הוא לא מאמין בבומים.

אבל נחת עליו הבום הכי גדול שהוא דמיין אי פעם,
שבוע אחרי שנפרד מזוגתו,
הילד התאהב.
הוא מסמיק ומתבייש ואומר שהוא רק מנסה את השיטה שלי אחרי שאני הסכמתי לבדוק את השיטה שלו,
לא אכפת לי התירוצים שלו,
הוא כל כך חמוד ככה,
וכיף לראות אותו כל כך מאושר.

עכשיו תורי.

זיקית - יאללה, קדימה ברעל..
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י