רומא לא נבנתה ביום אחד

התעוררתי עצובה.
אולי זה בסדר, לא צריך כל היום להיות בהתלהבות ואנרגיות והחלטות אופטימיות.
אני מבולבלת ומותשת,
נותנת הרבה יותר מדי ומקבלת מעט מדי.
בעיקר לא יודעת לשים גבולות.

בבדס"מ זה הרבה יותר פשוט, לומר את הגבולות שלי,
את מילת הבטחון,
גם אם מישהו חצה אותם, אני יודעת מיד לשים את האצבע.
בעולם האמיתי יש לי הצתה מאוחרת ואני נופלת ורק אז שמה לב שהגזמתי,
שהגזימו לי.