רומא לא נבנתה ביום אחד

אני כל כך משועממת שאני מנסה לחפש לעצמי מושא פנטזיות חדש ולא מצליחה.
שימו לב, אפילו לא דייט, אפילו לא זיון, כולה פנטזיה.
פעם, כל שבוע היה לי מושא חדש וכבר חצי שנה בערך אני תקועה על הסלבריקה, ההפתעה והאמריקנוס ושלושתם כבר כל כך משעממים אותי שאני כבר לא שמה לב לקיומם, הם יושבים על הבר וזורקים עליי דברים כדי שאתייחס, (אבל חס וחלילה שיזיינו מן הסתם), ואני, פשוט נמאס לי.

זה קטע, לגור בעיר שאין בה חתיכים ברחובות, אתה כל הזמן רואה את אותם הפרצופים, קטע נוראי.
בכל אופן, אחד שלא מצליח להתחבר לפנטזיות הריאליות שאני אוהבת, הוא רוברט דאוני ג'וניור, אני פשוט שלולית לרגליו...אבל כשהוא עשה את הקטע הזה, שזו פשוט הפנטזיה המושלמת שכביכול נתפרה בשבילי, כבר התאדתי לחלוטין.
ותודה לאמריקן איידול.