רומא לא נבנתה ביום אחד

"אני לא אשמה שככה נולדת, שאת אף פעם לא מאמינה שאוהבים אותך!"
זה נאמר בבכי מלודרמטי והסתיים בטריקת טלפון,
ברור שהיא לא אשמה, ככה המון אנשים נולדים...
אה, וכמובן שאני מתנהגת כמו בת 16 חסרת אחריות והגיע הזמן שאני אתבגר ועוד כל מיני מחמאות קיבלתי לפני כן.
מה שמדהים אותי שזה מחזק אותי איכשהו, כי אני מתפקדת הכי טוב כשאני במלחמת קיום ונולדתי למלחמת קיום וזה המצב הכי טבעי לי אבל זה מאד עצוב לי דווקא היום, כשיש שם הורים שהיו נותנים הכל, אבל באמת הכל בשביל שהילדים שלהם לא יגיעו היום בארונות מתים והם לא זכו למזל שיש לה,
אשה טיפשה שכמוה.

אני יושבת אצל רואת החשבון שלי, חותמת על שומה ודו"ח שנתי, (בת 16 חסרת אחריות שכמותי), והיא אומרת לי לא להעיז לוותר על החלום שלי בגללה, שהיא הרסה לי כבר מספיק דברים ואני לא מכוונת לשום מקום אחר חוץ מהיעד המקורי, שהיא תלמד לחלוק את אותו האוויר שאני נושמת, מספיק לוותר ולברוח בגללה, כרגיל היא צודקת.
א' מתקשר באמצע ואומר שחבל שאני לא שם, אני מבטיחה כבר לחזור אליו ומנתקת את הטלפון בחיוך, באמת הצלחתי עם החברים והיא נותנת לי עוד טופס לחתימה ואומרת שזה המון ואני יודעת שהיא צודקת.

אני ממשיכה לשופינג ואין לי מצב רוח, לא מוצאת כלום וכבר מתייאשת כשאוזי מתקשר לתת פידבק עוגות גבינה ובאמצע חנות בגדים אני מתיישבת ואנחנו מדברים על הכל, הוא מעודד אותי שוב ופתאום אני מוצאת את חולצת חלומותיי והפעם היא יושבת מושלם, לא ייאמן איך הם מחזקים אותי.

ואני כל הזמן חושבת על האמריקנוס, איך בפעם האחרונה, כשסוף סוף דיברנו הוא חיבק אותי חזק ואמר שהוא כל כך התגעגע אליי ושהיה לו ממש קשה בחודש הזה שהתעלמתי ממנו ואיך דיברנו שעות אחרי זה והוא אמר לי כשנפרדנו שאני לא אעיז לחשוב שאני בלתי נראית, שאני הכי נראית בעולם.
יכול להיות שהוא באמת רק אוהב אותי כבן אדם ואולי הוא כן רואה אותי כאשה ופשוט מפחד אבל הוא באמת אוהב אותי ואני יודעת שהיא לא זכתה מעולם לשמוע את זה מבן אדם שלא חייב לה משהו או רוצה ממנה משהו וכואב לי שהיא לא יכולה לראות את זה אבל אני שמחה שיש לי את זה.

אתמול שברתי את הראש למה קיבלתי הזמנה לארוע שלא עלה על דעתי אפילו שאני מוזמנת אליו, העלתי כל מיני תאוריות קונספירציה אפשריות וא' נקרע מצחוק, הוא פרע את שערי כמו כל פעם שאני מתנהגת כמו תינוקת ואמר – "כפרה, די עם התאוריות, הם פשוט אוהבים אותך ורוצים אותך שם, זה הכל!"
ואני יודעת שתמיד יהיה לי קשה להאמין אבל אני מקבלת את הפידבקים ואי אפשר להתעלם מהם, יש באמת המון אנשים שאוהבים אותי וזה חשוב לא פחות מאהבה של אמא.