רומא לא נבנתה ביום אחד

אני כותבת לך מכתב, מכתב שלא תקרא, כי אם תקרא אני אאבד אותך סופית וכרגע אני רק צריכה לשתוק ולשחק שהכל כרגיל, אבל אני חייבת להוציא את הדברים.
ניסיתי להיות רומנטיקנית כמוך ולשכנע את עצמי שהיא נפלאה ושדברים קורים כך לפעמים, כי גם אני עברתי לגור עם האקס בעל ביום בו התחלנו לצאת אבל אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שהוא היה חבר לעבודה במשך כמה חודשים לפני כן ובעיקר אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שאתה נפרדת מזוגתך בחמש שנים האחרונות אך ורק לפני חודש.

הכעס הכי גדול שלך כשזה הסתיים, מנטרה כזו שמילמלת שוב ושוב, היה על בזבוז הזמן שלך, שיכולת כבר להיות אבא היום ויכולת להיות נשוי וביזבזת עליה חמש שנים.
ובלי לשים לב הכרת מישהי שתוך שבוע עברה לגור איתך ואתם מדברים על ילדים כאן ועכשיו.
זה גם כנראה לא מקרי שזה קרה בזמן שאני עוברת לעיר אחרת וגם על זה לא הפסקת לדבר לפני שהכרת אותה, שאתה לא יודע מה תעשה בלעדי.

אני יודעת שיהיו כאלה ואולי אפילו גם אתה, שיחשבו שאני מקנאה עד כדי כך שאני רואה שחורות איפה שלא צריך, אבל אני דואגת, אני מאד מאד דואגת.
אתמול התפוצצת עליי כי לא התעלפתי מאושר מאיזה משפט מטומטם שהיא אמרה ואחר כך אמרת לי שאתה חושב שתמות אם היא תעזוב.
לא ראיתי אותך מעולם כל כך לא מאוזן, כל כך לא רציונלי, כל כך עיוור, כל כך לא שפוי, אתה ממש מפחיד אותי.
אני לא אתפלא אם תגיע עכשיו למצב של לעשות חורים בקונדום או פשוט לשכנע אותה לוותר עליו, אני לא אתפלא אם כבר עשית את זה ואתה לא מעיז לספר.

והיא, ניסיתי, ניסיתי לשכנע את עצמי שהיא מתוקה ומקסימה, באמת שניסיתי, אפילו כתבתי את זה, אבל תחושת הבטן שלי לא עזבה, שמשהו מאד מסוכן בבחורה הזו.
ואף אחד לא מכיר אותה, אף אחד לא יודע עליה כלום, חוץ מהאקס שלה שהוא גם שנוא נפשך וכל מילה שתצא ממנו רק תגרום לך לרצות אותה יותר.

דיברתי היום עם החבר הכי טוב שלך, זה שמכיר אותך מכיתה גימל והוא בהיסטריה.
סיפרתי לו על הדברים שהיא אמרה לי אתמול, כשאתה לא היית באזור והוא אמר שהוא ידע, שהוא הרגיש מההתחלה שהיא מאלה שמבודדות בחורים מהחברים שלהם, שהוא שמע עליה שהיא לוקחת אותם עד לחו"ל כל פעם כדי שיהיו רק שלה והנה אתה מדבר על לנסוע איתה עד סוף העולם ולאן שהיא רק תגיד, הוא גם הזכיר את מה שקרה לה בפעם שעברה, היא נכנסה להריון ואז כשהבחור כבר היה שלה היא הפילה ואחרי שנתיים הבריזה ברגע האחרון מהחתונה.
אני מפחדת שהפעם זה לא יהיה בזבוז זמן, שהפעם יהיה נזק בלתי הפיך אבל אם אני אומר משהו אתה לא תחשוב פעמיים ותחתוך אותי, כי אתה במקום כזה ואני צריכה לתת לך לעשות את הטעויות שלך.

אני אוהבת אותך כאילו היית בשר מבשרי, לפעמים אתה הילד שלי, לפעמים אתה האח שלי ולפעמים אתה אבא שלי ואני חסרת אונים כשאני לא יכולה לעזור לך.
ואני יודעת שתחושות הבטן שלך עובדות, אתה מחפש אישורים כל הזמן ומצד שני מסרב להכיר אותה לאנשים שיראו מי היא באמת, אנשים שאתה סומך עליהם ומעולם לא טעו לגבי בנות זוג שלך, מהם אתה מחביא אותה.
אני לא מבינה את חוסר היכולת הזו להיות לבד, אני לא מבינה את ההיסטריה הזו ולראשונה מזה שש שנים אני נזכרת במשפט שאמרה לי זו שהכירה בינינו – "הוא הכי גבר בעולם אבל הוא לגמרי אשה!".

אני לא רוצה לאבד אותך אבל היא פחות או יותר "הבטיחה" לי אתמול שזה מה שיקרה ואני רואה כל הזמן בעיניים משקל כזה של פעם ועליו יושבת משקולת של שש שנים ומצד שני משקולת של שבוע וחצי ואיך שהוא המתמטיקה לא מסתדרת שם אבל לראשונה מאז שאני מכירה אותך אני מרגישה שאסור לי להגיד את מה שאני באמת מרגישה כי אני אשלם על זה מחיר יקר.

המדהים הוא שאתמול הגשמתי את החלום שלי, בזכותך, והיית שם בשבילי כל הערב, הזכרת לי לנשום, ואנשים נהנו, קיבלתי פידבקים מטורפים, כולם ביקשו ממני להפוך את זה למשהו קבוע והייתי אמורה להיות בעננים אבל העצב לא עזב אותי, לשמוע אותך אומר את המשפט הזה – "אני אמות אם היא תעזוב", אין לך מושג כמה זה מפחיד.
ואני מנסה לחשוב מה היית עושה אם היית במקומי, אתה לא היית שותק, לא היית מניח לי לרגע אם היית שומע כזה משפט, אם היית רואה אותי מתנהגת ככה.
מצד שני, אנחנו מאד שונים ואתה לא נוטה להתפרקויות כמוני ואני גם יודעת לאסוף את עצמי מצויין, אני לא יכולה לא להיות שם כשההתפרקות תהיה טוטאלית, אני חייבת להיות שם בשבילך ובגלל זה אני אאלץ לשתוק.