החיים שלי משתנים במהירות מסחררת,
גם של כל הקרובים אליי.
הדרכים מתפצלות וכל אחד שקוע בדרמה שלו וזה בסדר, או כמו שהנשמית אומרת:
"את יכולה להרגע, הילדים מסודרים, סוף סוף את יכולה להתרכז בחיים שלך!"
והחיים שלי, כרגיל פער עצום בין איך שהדברים נראים לבין התחושות הפנימיות.
יש לי עבודה מאד מכובדת, עם המון אחריות והמון עובדים, כולם רוצים כל הזמן תשובות ומענות ושינויים והפתעות ובטוחים שאני עושה ניסים.
חזרתי לחיי הלילה, אני מוקפת צעירים שטופי זימה שמתייעצים איתי כאילו אני בוגרת ומנוסה, מספרים לי סודות על הוללות וחיות, כמה חיות יש בהם,
מעורר קנאה.
אבל אני בכלל חושם בעיר הגדולה, פתאום המון גברים, נשים, כולם יפים ומסעירים, המון צבעים וריחות.
החוויה כל כך עוצמתית מבחינתי שאפילו החלומות שלי השתנו, הצבעים והעוצמות הרגשיות כל כך דרסטיים שאני מתעוררת מותשת.
אני רוצה לומר שרגע, אני בכלל בת 16, אני לא יודעת מה עושים ואיך מדברים ואיך מכירים ומה לובשים, אני בכלל לא האשה המתוחכמת הזו,
אני שוקיסטית שנחתה מהירח ואני מבולבלת ולא יודעת מה לעשות.
אבל אני לא יכולה להתעלם מדבר אחד מאד מאד משמעותי,
ממש ממש טוב לי.
לפני 15 שנים. 8 באוקטובר 2009 בשעה 21:36
