אני גמורה, אין עצם בגוף שלא כואבת, אין שריר בגוף שלא תפוס.
ואין מנוחה, אם כבר אני ישנה, החלומות מטריפים אותי ולא מניחים.
התפטר לי השבוע עובד, בגלל התאהבות בבחורה רעה ומניפולטיבית.
כולנו די מזועזעים ולא נרגעים, כי זה קשה לראות בחור מבריק עם לב זהב שהולך וזורק הכל בגלל עיוורון שכזה.
בכל שיחה מישהו אומר שבא לו להגיד -יאללה, יש עוד המון עובדים בעולם, מה אכפת לי?! - אבל פשוט חבל לכולם על הבזבוז,
ועל המחיר שהבחור הזה הולך לשלם.
ואני רק רוצה לישון, ולהפסיק עם החלומות האלה.
הלילה חרשתי בחלום את דרום הארץ על אופניים בחיפוש אחר תשובות, התייעצתי עם סבי ז"ל שבחר את גן עדן כמלון באילת,
ואפילו הרחקתי עד אירופה ומשומה בחרתי את היידי קלום כמנטור רוחני, היא ייעצה לא לוותר ולהלחם.
אז נסעתי לארץ אחרת ובתוך גלידריה מצאתי את המלכה הסגולה, מוקפת בנתיניה הסוגדים.
הגשתי לו גלידה וביקשתי שיחזור, העיניים שלו אמרו שכן, הן היו מלאות בדמעות אבל אז היא התרוממה, היא היתה עצומה כמו שאקיל אוניל כזאת,
הגישה לו את המבט האכזרי שלה והתחילה בצעקות ובכי ומניפולציות והוא נסוג, אמר שהוא לא יכול.
ואני רק רוצה לישון.
א' נתקל השבוע באקסית המפלצתית. סוף סוף הוא הודה, בכך שצדקתי, שיש שם נכות רגשית, שיש שם אדם חלול עם המון פוזה ובלי תוכן.
הוא גם הודה לי שהתעקשתי, על זוגתו הנוכחית, שעכשיו כשיש לו מול מה להשוות, הוא מבין מה זו אשה עם עומק רגשי, עם כל כך הרבה חום ואהבה,
כל כך הרבה אלטרואיזם וכל זאת ללא איבוד זהות ועמוד שידרה, הוא מבין עכשיו מה זה להיות מאוהב באישה אמיתית ולא בילדה קטנה רעה ומניפולטיבית.
ואני באמת מקווה שאני טועה הרבה פעמים, ממש לא חשוב לי להיות צודקת, אני פשוט רוצה שהאנשים שאני אוהבת יהיו נאהבים בגלל ולמרות מי שהם,
כי הם נפלאים ואף אחד לא צריך לשנות אותם.
בחור בעבודה הצהיר אתמול שגברים לא חכמים כמו נשים באופן טבעי, כך שכשהם מתאהבים הם הופכים ממש למטומטמים והאחריות של נשים היא
לא לנצל את זה לטובתן ולרעתם של הבחורים.
אולי הוא צודק, אני לא יודעת, אני לא רואה את העולם מחולק לנשים וגברים, אני גם יודעת שיש לו קראש עליי והוא יגיד לי מה שהוא חושב שאני
רוצה לשמוע.
זה נעים הקראשים האלה של כל הצעירים אבל לא ממש מעניין.
אבל במקביל סוף סוף אני מקבלת גם התעניינות מקהל היעד שלי.
ביררו עליי אתמול כמה גברברים, בני 45 בערך, אצל מישהי שעובדת איתי. שאלו למה אני כזו רצינית והיא ענתה שאני פשוט עייפה ורוצה לישון.
ואני רוצה להיות עירנית ואנרגטית ולהתרכז בגברים האלה ולא בכל אלה שמטרידים את שנתי, אלה שבכלל כבר לא כאן.
עובד איתי מישהו שצוחק כמוני על כל אלה ששקועים בעצמם ולא רואים אף אחד ממטר.
בכל פעם שבא עוד מישהו שרק עסוק בעצמו ובבעיות שלו ולא אכפת לו שזה על חשבון העבודה,
שנינו מתחילים לשיר ME-ME-ME-ME-ME-ME-ME-ME-ME!
אבל נראה לי ששנינו פשוט מקנאים ביכולות האלה, לשים את עצמך במרכז העולם ושימותו כולם ולא אכפת על מי דורכים ומי נפגע בדרך.
אני רק רוצה לישון ואז להתעורר מחלום מתוק ולשיר בלי הרף,
ME-ME-ME-ME-ME-ME-ME-ME-ME!
לפני 15 שנים. 15 באוקטובר 2009 בשעה 8:23