רומא לא נבנתה ביום אחד

כל ההחלטות, כל התובנות של השבועות האחרונים נובעים לראשונה בחיי מההבנה המדוייקת של מה שאני רוצה.
על מה אני לא מוכנה לוותר ולהתפשר.
על מי אני לא מוכנה לוותר ולהתפשר.
ואני יודעת בדיוק איך אני רוצה שהחיים שלי יראו לראשונה בחיי ואני נוקטת בצעדים גדולים כדי לארגן את זה.
פתאום הפשרות האלה לא קשות ולא כואבות ויש תחושת הקלה עצומה.
פתאום אני לא כועסת על עצמי וגם לא על אף אחד אחר ואני שלמה.

ולפתע היא צצה לה, מי שהיתה החברה הכי טובה שלי במשך יותר מעשרים שנה, ככה על הבוקר עוד לפני הקפה.
אני משערת שהיא חשבה שהיא תתנצל כרגיל ואני אסלח כרגיל והכל יחזור לקדמותו.

אני שונה.
אין לי כעסים אבל אני לא מוכנה יותר לשתוק ולהתקפל, כל מי שחושב שהוא נורא בסדר איתי, הגיע הזמן שאני אבהיר עד כמה לא.
כל כך ברור לי איזה אנשים אני רוצה בחיים שלי שכבר אין מקום למשא ומתן.
היא ניסתה לברוח לכל המקומות והמניפולציות המוכרים ולא איפשרתי.

כל מי שעזב אותי עד היום, בני זוג, חברים, חברות - עשה את זה בגלל שהעזתי לשים את עצמי במקום הראשון.
ואני לא מתכוונת יותר להתנצל על כך ולוותר על עצמי כדי שלאחרים יהיה יותר נעים.
הקיום של חברים אמיתיים בחיים שלי מוכיח לי שוב ושוב שאפשר אחרת.

הוקל לי לאחרונה.