הייתי בהתלהבות מכך שמגיע סוף השבוע ויהיה לי זמן לנוח ולישון ולהיות לבד וקצת בשקט.
הרכש הציק כל השבוע, מצלצל כמה פעמים ביום –
"תני לראות אותך רק לחמש דקות"
אבל כשזה מגיע לכך שירדתי לארבע שעות שינה בלילה,
זו פשוט לא אופציה.
וכשזה מגיע לכך שאני פשוט לא רוצה לראות אותו ואני מעדיפה לעבוד,
זה כנראה ממש לא זה,
כבר לא בשביל הסקס אפילו.
הבטחתי שנפגש בסופשבוע והוא התקשר שוב לבדוק מתי
ואז היתה לי את היציאה המסריחה הזאת –
"מה נעשית לחוץ עלי פתאום?"
והוא נעלב,
אמר שסתם ולא משנה,
שאם אני ארגיש עירנית פתאום שארים טלפון.
ומאז מגעיל לי,
שתפסתי תחת על בן אדם,
גם אם הוא לא עושה לי את זה יותר,
אין לי זכות לזלזל ברגשות שלו.
הוא בן אדם.
זהו,
נהרסו לי 24 שעות של מנוחה,
והתנצלות לא ממש תעשה את העבודה כי הוא אחד שלא יסכים לדבר על זה אפילו.
באסה.
לפני 18 שנים. 1 בספטמבר 2006 בשעה 20:51