רומא לא נבנתה ביום אחד

השיפוצניק אמר שהרבה דברים יצאו אחרי הפגישה האחרונה שלנו, בייחוד כי נגענו בלב.
לא ציפיתי לכזאת הצפה, אני מרגישה את הלב שלי מתפוצץ לרסיסים, זעם של זכוכיות מתנפצות מצרחה קורעת.
אבל הכל בפנים, אני שותקת וכרגיל קצת פורקת בכתיבה.
על הזין שלי כולם,
פאק דה רייטינג,
אני שונאת את העולם היום ובעיקר אותי.

התעוררתי לבית מוצף מים וקיללתי כשניקיתי, את החלאות האלה שגנבו לי את הידע שלי והאומנות שלי,
שזלזלו בחיים שלי, בחשיבות של הזמן שהייתי צריכה כשהקבלן אמר שחייבים לאטום את הדלת ואני שויתרתי ואמרתי שנדחה את זה כי אני חייבת לרוץ לעבודה ואין לי זמן.

זמן,
זמן,
זמן,
כמה זמן ביזבזתי...
על לרצות אנשים, להגשים חלומות של אחרים, לא לאכזב אף אחד.
קללת הבכורים,
אחריות על כולם חוץ מעל עצמי.
כמה זמן אני לבד ללא נחמה,
ללא עזרה.
כמה זמן אני מאפשרת לי ולאחרים לבזבז את הזמן,
את החיים.
שלי.

היא שלחה לי SMS, כל מה שהיה לה לומר זה שאני כל כך יפה.
שיפסיקו כבר להתעסק באיך שאני נראית,
היא לא קולטת שאני כבר רגילה לפרצוף הזה ומגיל 20 הוא הולך ומדרדר,
וזה לא מזיז לי.
לא צריכה שמישהו יסתכל עליי בהערצה ויחשוב שאני יותר מדי יפה בשבילו.
אני צריכה שמישהו יראה אותי ויחשוב שהוא רוצה שאני אהיה האמא של הילדים שלו,
שיראה שאני זקוקה למשענת, שאני לא יכולה יותר לספוג סרטים שלא קשורים אליי,
שאני צריכה שיערסלו אותי,
שיאהבו אותי.

נוסעת עם החבר הכי טוב שלי בכביש הישן,
ירושלים בחורף נראית כמו שוויץ ואלאניס מוריסט שרה את THANKYOU ואני מודה לאלוהים על הטבע, טהור ונטול רוע, רק בני אדם הורסים.
אני יושבת ליד אחד האנשים שהכי אוהבים אותי בעולם ואני שונאת אותי,
שום אהבה לא מצליחה לחדור אליי.
שרים בקולי קולות את I GUESS THAT'S WHY THEY CALL IT THE BLUES
ואני בוכה בפנים שזה המצב הקיומי שלי.


יוצאת בערב עם בחור שצעיר ממני כמעט בעשור,
הוא עדיין ילד.
הוא כל כך משתדל,
מחמיא בדרכו המעוותת, אומר שהמארחת מגעילה אלינו כי היא מקנאה בכמה שאני יפה.
רואה כמה ילדות שאני מכירה ואני ניגשת לומר שלום.
אני שומעת אותן מתלחששות מאחורי הגב שלי – "לכי תשאלי אותה, תפסיקי להתבייש".
כבר כמה זמן אני חושדת שאחת מהן מאוהבת בפרימיטיבי מההרים ואני מניחה שהיא רוצה לברר אם יש לו חברה.
היא יפהפיה אמיתית, מוכשרת בטירוף ויש לה לב זהב ובא לי להגיד לה שהוא אפס שלא שווה מחשבה אחת שלה אבל מה אני יודעת,
כולנו כל כך מטומטמות ומבזבזות שנים על אפסים, גברים, עאלק-דומים, יצורים נחותים עם אגו קטן במקום זין.
יש כל כך הרבה נשים מדהימות וכל כך מעט גברים ראויים להן.
כן אני יודעת, כולכם שונאים אותי ברגע זה,
AS IF I CARE.