לפני 18 שנים. 17 בנובמבר 2006 בשעה 7:13
אני לא יודעת מה יש בדמויות של רחוב סומסום שנוגע בי כל כך.
שום טרגדיה קולנועית או דוקומנטרית, עמוסה בילדים אומללים או בקשישים שברירים לא עושה לי את זה ככה.
אני מנסה להזכיר לעצמי שוב ושוב שיש שם שחקן מבוגר ושזו רק בובה אבל ההיגיון לא מוכן לקבל את זה.
וכשאני רואה את אלמו האדום והמתוק מתארח אצל מרתה סטיוארט ומספר איך הוא פחד בהוריקן ושר שירים כדי להרגיע את עצמו פשוט בא לי לשבור את המסך, לשלוף אותו משם ולחנוק אותו מרוב אהבה.
לא מצליחה להבין את זה.
http://www.riotvideo.com/George_Bush_Hates_Muppets.html