נראה לי שאני אעשה הסבת מקצוע לבייביסיטר של השכונה.
הילדים של השכנים נתקעו בלי מפתח והיו אצלי שש שעות היום, שש שעות!
לא הייתי מסוגלת לתת להם להישאר בחוץ בקור של שתי מעלות,
והייתי עם מצב רוח טוב במיוחד אחרי שאני והג'ינג'ית השתוללנו בשלג כל הבוקר.
השלג הזה, ועוד בשכונה הזאת, חלום, מושלם, אין מילים לתאר את האושר,
החזיר אותי לשנים של אירופה, לאושר של אירופה,
אוףףףףףףףףףףףףףףףף.
אחרי שתכננתי שש שעות מנוחה, א' התקשר שהוא במועקה ושאני אבוא לשבת קצת על הבר.
הוא מאד נידי לאחרונה ואנחנו מדברים איזה שמונה פעמים ביום ומתראים בין פעם לפעמיים ביום.
אבל עדיין, הוא עושה את זה כל כך חמוד, וכיף לנו ביחד, אז אני נהנית לעשות לו קצת שמייח.
הצלחתי למצוא היום בול מה ללבוש, הרגשתי מיליון דולר ואפילו שלושה גברים שמו לב שהסתפרתי,
ועם השיער שלי אפילו לנשים קשה לשים לב, אז בכלל...
והמטפלת נתנה לי פרוייקט, להתחיל עם מישהו, אבל מישהו שבאמת מוצא חן בעיני,
כזה בזבוז שנראיתי היום כל כך טוב, לא היה שום אובייקט מעניין בשטח.
אולי לא בזבוז,
כי כבר הרבה מאד זמן לא הסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי שאני נראית פיצוץ.
אני רוצה עוד שלג.
לפני 17 שנים. 28 בדצמבר 2006 בשעה 20:58