לפני 17 שנים. 19 ביוני 2007 בשעה 23:33
נחתו עליי שבועיים מטורפים של עבודה,
יהיו לי בערך 18 שעות עבודה כל יום ונס אם אני אצליח להרדם עם כל ההיסטריה.
אז ביטלתי דברים שאני מחכה להם כבר חודשים כמו ההופעה של ביה"ס למוזיקת מזרח,
כמו הכרטיסים למאמא מיה, הכל מוקרב למען עתיד ביציותיי.
אבל על דבר אחד לא הסכמתי לוותר,
חיכיתי, בכיתי, התרגשתי.
מה יכול להיות יותר מרטיט מהופעה של אויואבוי על חומות ירושלים?
איזו אכזבה, גם הנוף והאויר וההיסטוריה, כלום לא הצליח להרים אותם,
היה באמת אויואבוי.
איזה באסה.
