אני נלחמת בשדים שלי כבר כמה ימים, מנסה לשכנע אותי ואת עצמי ואת כל הנשים שגרות בתוכי לסתום את הפה כבר ואת כל המחשבות השליליות האלה.
להפסיק לחשוב שכל מיני דברים מסמלים משהו ושלפעמים SHIT HAPPENS וזה כל מה שזה אומר ושהפעם הדברים יהיו שונים ובקיצור מתישה את עצמי למוות.
ואז שמעתי את השיר הזה, ששמעתי מגיל אפס בערך מיליון פעם כי זו הלהקה המשפחתית שלנו ומאז שיש DVD הארועים המשפחתיים הפכו להקרנות של הופעות שלהם וכיו"ב ומן הסתם כל אחד מאיתנו שומע את זה כל הזמן בביתו שלו.
תמיד חשבתי שהשיר הזה מדבר על התערבות אלוהית ורק היום הבנתי, שום רוחניות, שום חינטרושים, השיר הזה מדבר על החלטה של אדם להיות מאושר, ואיך שזה מצליח לו.
ונרגעתי.
כי הכל יהיה בסדר והפעם יהיו רק קולות חיוביים והכל יהיה בסדר, כי ככה החלטתי.
Monday:
Late again, today,
He'd be in trouble though he'd say he was sorry,
He'd have to hurry out to the bus.
Tuesday:
Horace was so sad,
He'd never had a girl that he could care for
And if he was late once more, he'd be out.
CHORUS:
Don't be afraid, just knock on the door,
Well he just stood there mumblin' and fumblin'.
Then a voice from above said -
"Horace Wimp, this is your life,
Go out and find yourself a wife.
Make a stand and be a man,
And you will have a great life plan."
Wednesday:
Horace met a girl,
She was small and she was very pretty,
He thought he was in love, he was afraid.
Thursday:
Asks her for a date,
The cafe down the street tomorrow evening,
His head was reeling, when she said "Yes O.K."
CHORUS
Friday:
Horace, this is it,
He asks the girl if maybe they could marry,
When she says "gladly." Horace cries.
Sunday:
Everybody's at the church,
When Horace rushes in and says
"Now here come my wife, for the rest of my life." and she did.
The Diary Of Horace Wimp - ELO
לפני 17 שנים. 3 ביולי 2007 בשעה 11:37