שרשרת גניחות ואנקות נפלטו מפי, לפתע הפסיק, קם ויישר את בגדיו. כמה רגעים של שקט החזירו אותי למציאות המעוותת, אחוזת האימה והעונג.
" שבי על הכסא". במרכז החדר ניצב כסא, שמושבו עשוי חוטים חוטים, כאילו הוזמן ונתפר לפי מידה. הוא התיר את הרתמות והוביל אותי לכסא. במיומנות רבה, החל לקבע את רגליי לרגלי הכסא. את ידיי כרך אחורה וקשר היטיב. כך ישבתי על הכסא, קשורה ומקובעת ללא יכולת לזוז. הוא צבט בפטמתי הימנית. פיתלתי את גופי כנסיון להמנע מצביטה חזקה מידי אך ללא הועיל. כבובת מנירייטה הייתי נתונה לחסדיו של אדון איקס, שכל עניינו הוא לרסן אותי ולבצע בי את זממו. הוא תפס את פטמתי השמאלית וצבט אותה באמצעות מצבט, לאחר מכן חיבר את המצבט לפטמה השנייה. זה כאב אך לא היה זה כאב בלתי נסבל. לאחר כמה שניות, זה שרף. רציתי שיסיר את המצבטים אך לא הסגרתי את כאביי. למדתי לנשום ולעכל את הכאב. למדתי מהי הנאה לצד כאב. הוא פתח את מכנסיו, נחשו האימתני הגיח והתקרב אל פי. היה לו זין ענק! בלית ברירה, התחלתי למצוץ תוך שהוא מניח את ידו על ראשי וכמובן שולט על הנעשה. לפתע, הסיר את המצבט השמאלי. אוווווווווווו זה כאב. שלפתי את פי והנחתי את ראשי על מפשעתו, חורקת את שיניי, בולעת רוק. הוא לקח את ראשי והחזיר אותי לפעולת המציצה. לאחר כמה שניות, הסיר את המצבט השני. חשבתי שאני רואה כוכבים, הזזתי את ראשי וצרחתי בקולי קולות. עיניי נעשו לחלוחיות ותחילתן של דמעות הבזיקו בעיניי. תחושת צריבה ושריפה הציפה את פטמותיי החבולות. שוב, נתן לי כמה שניות להסדיר נשימה.
" איך את"? שאל.
" אני לא ממש יודעת... החוסר אונים הזה משגע אותי".
" בואי נבדוק רגע..." הוא החדיר את אצבעותיו לכוס שלי ורמת הרטיבות שהייתה שם.... אוקיינוס! הייתי חמה, רטובה ובוערת. הוא חייך לעצמו חיוך מסופק ונראה כי אהב את המחזה שנגלה לעיניו.
לפתע, שב לאחוז במצבטים וכל רצונו היה לצבוט עימם את השפתיים התחתונות שלי, השפתיים של הכוס שלי! " אל תסגרי את הרגליים, תשאירי אותן פשוקות. זה ברור?" אחוזת אימה, סגרתי את רגליי בחוזקה, מסכלת כל גישה אפשרית להיכל התענוגות הפרטי שלי. " פתחי את הרגליים או שתענשי". הטון שלו נשמע אדיש ורגיל כאילו היה מורגל כבר להתנגדויות והתמודדות עימם. " אני מפחדת" בלעתי את הרוק. באמת שפחדתי, רעדתי מפחד ומוחי סרב לפקוד על רגליי להפתח. הוא לא ויתר והיה עקשן. לבסוף אזרתי אומץ והנחתי לו להתעסק שם. אחרי הכל, סמכתי עליו שידע מתי הגבול ומתי הכאב הופך לבלתי נסבל. מלבד זאת, אני לא יודעת למה אבל רציתי לרצות אותו, למלא אחר מבוקשו. המצבט הראשון נתלה על שפתי הימנית. זה לא כאב כמו שחשבתי. הצביטה בשפה השמאלית, כאבה הרבה יותר. השתדלתי להחניק את צעקותיי, אלו התחלפו בקולות בכייה קטנים.
אנני יודעת כמה דקות המצבטים היו תלויים על שפתיי אבל כשכואב לך כל דקה נראית כמו נצח! הזמן מהתל בך ונדמה שעברו שעות ארוכות כאשר בפועל מחוג הדקות לא הספיק להשלים 2 סיבובים. הוא שלח אצבע חלקלקה ושוב בקש לבדוק עד כמה אני רטובה. בכל פעם שהזיז את אצבעו, זזו גם המצבטים. רציתי שיסיר אותם כבר ואומנם התחושה כי הוא זה שקובע ומחליט על גורלי חירמנה אותי מאוד. סוף סוף, שלח אל הבקשות את תחינותיי לאוזניו של האדון והמצבטים הוסרו. ללא ספק כאשר הניח את המצבטים, כאב ושרף לי מאוד. לעומת זאת, הכאב ותחושת הצריבה עלתה עשרות מונים כאשר הסיר אותם. שוב צעקתי וצרחתי. שוב הוא חיבק, איכשהו מציע לחלוק עימי את הכאב.
בתנוחה הבאה שכבתי על הגב, קשורה באמצעות רתמות ומפשק רגליים. מכשיר קר ומתכתי, בעל קימורים נכנס לתוכי. אדון איקס הניעו פנימה והחוצה. עוצר בנקודה הכי עמוקה ומוסיף לדפוק עם ידו על המכשיר. המפגש האינטנסיבי עם אותו "קיר פנימי" מפורסם, הרעיד את גופי וגרם לי לתחושת עונג עילאית. לאחר כמה אנחות וגניחות, הוציא אדון איקס את המכשיר המופלא מתוכי. קוטרו לא היה גדול כל כך אך קימוריו גרמו לי הנאה, עד כי המילים תהיינה צרות כדי לתארה. הוא סובב אותי על הבטן והתכונן להחדיר לי אותו אנאלית. נתקפתי פחד, גופי התקשה ותחושת חוסר נוחות אחזה בי.
כמה מילים על החצר האחורית- היחס שלי לגבי אנאלי הוא אמביוולנטי. זה לא שעשיתי אנאלי בעבר אבל איך לומר- זה לא ממש הקאפ אוף טי שלי! זה לוחץ וכואב. לא כיף גדול! מצד שני, יש נשים שנהנות מזה ואפילו אומרים שתחושת החדירה מאחור מתמזגת באיזשהו שלב עם חדירה וגינאלית. לכן הייתי מוכנה לתת לזה סיכוי ובלבד שבמידה ויכאב לי, ייפסק העניין לאלתר. לא היה צורך להעלות את הגיגי מחשבותיי על הדבור, ידעתי כי רגישותו של אדון איקס גבוהה. כחוקר מיומן ובעל נסיון ידע את גופי, את חשקיי, את מכאוביי. הוא החדיר את המכשיר, שלפני רגעים אחדים פלש אליי וגינאלית, לחור של התחת שלי! אוייייייי אהההה אהההההה. זה לא היה רע, אפילו כיף מאוד. באמת נוצרת תחושה של חיבור בין האנאלי לוגינאלי.
הוא נטל דילדו אנאלי שחור מסיליקון שנראה מפחיד מידי. צינה ופחד האלימו את פי ושיתקו את גופי. התחננתי אליו שיפסיק, שיגלה רחמים אך לא הועילו זעקותיי והוא עקשן מתמיד, מצפה שאקבל את הדילדו לתוכי. לא יכלתי, פשוט לא יכלתי. סרבתי לשתף פעולה, מחיתי בקולי קולות על רצונו. הוא החל לשחרר אותי. קמתי ונכנסתי לשירותים. שוברים את הכלים ולא משחקים!
ניסיתי לאסוף את עצמי, לקנות לעצמי רגעים של שקט. לאחר זמן מה, יצאתי מהשירותים. הוא התיישב על המיטה והביט בי במבט שואל. לבסוף חתך את השקט ושאל: "אז מה, שוברים את הכלים ולא משחקים?"
