לפני 10 שנים. יום חמישי, 17 בדצמבר 2015 בשעה 7:39
הולכת בדרך סוררת
מבקשת להשתחרר מכבלי ההגיון
כמעין ברירה טבעית, נראית לי.
חיה בעולמות מקבילים
ובעולמי זה, המוץ ישביעני!
ערגה ומשוועת למגע וכאב
בזעיר אנפין, כובש ומטלטל
המה יקחני בידיו וישכיבני חרש
ולא תאבד דרכה ולא תסור גבולותיה
כספינה מטלטלת בלב ים
והיה כי תתור אחר עוגן אחד, שמכבר הימים היה לה כמקום מבטחים.
עתה פס מן העולם- לא ראיתיו ולא שמעתיו
והיו עקבותיו לסימנים רפים עד כי לא נמצאו כלל וכלל
הייה לי למשענת הייה לי לצוק איתן
כמלחמה במצודה- כבוש אותי ועשיני כרצונך
עד שאתרצה עד שאשכח כי נעלמת