לפני 15 שנים. 3 במרץ 2009 בשעה 22:36
מדהים הפער התודעתי בין הרעב והרצונות ותפיסתך את אוייבקטי הרצייה לפני שאתה גומר וחלקיק אחרי.
ולמה יש איזושהי אנחת רוחחה נסתרת כשכבר לא רוצים. אולי כי יש בזה משהו מרגיע. כבר אין משהו שיש לו חזקה כל כך חזקה עליך.