אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ואהבת.

מיזוגניה אהובתי (הוצא לפרישה) :)

שגר ושכח

שחור ופתור

״ייתכן שהפשע הנורא ביותר שאנו מבצעים איש לרעהו, הוא אותה הצגה יומית של שפיות״. יו פראתר

“We are all searching for someone whose demons play well with ours”
with that said, לא מחפש רק לשחק עם שדים, אנחנו לא רק הפצעים שמרכיבים אותנו. המטרה העילאית הייתה ות מיד תשאר אהבה. מולה הכל מחוויר ועבורה (כמעט) הכל יוקרב.


זה לא רקוב זה דבש

גרפומניה להמוני


Only the mediocre are always at their best.” — Jean Giraudoux"

"באוננות כמו באוננות - אין דבר כזה שאין דבר כזה" (אני)

את הדברים הכי טובים שלי אני כותב מייד אחרי השינה

זה לא אני, זה אתן

חפש הקסם ורדפהו

סופר סתם
לפני 15 שנים. 3 במרץ 2009 בשעה 22:36

מדהים הפער התודעתי בין הרעב והרצונות ותפיסתך את אוייבקטי הרצייה לפני שאתה גומר וחלקיק אחרי.
ולמה יש איזושהי אנחת רוחחה נסתרת כשכבר לא רוצים. אולי כי יש בזה משהו מרגיע. כבר אין משהו שיש לו חזקה כל כך חזקה עליך.

Succubus​(אחרת) - כן. וגם משהו שנשאר ריק.
לפני 15 שנים
a מק - אל תדברי ככה על הבולבול שלי.
לפני 15 שנים
Succubus​(אחרת) - אני חושבת שלא הקשבת בשיעורי חינוך מיני בבית ספר. זה לא ה"בולבול" (בחיאת, איזו מילה מצאת?) שנשאר ריק.
לפני 15 שנים
a מק - בתור אחת שקוראת לעצמה SUCKABULBUS (ככה כותבים?) הייתי יותר ענו במקומך
לפני 15 שנים
Succubus​(אחרת) - אוי, ההומור, ההומור. זה שורף.
לפני 15 שנים
a מק - אל תדברי ככה על הבולבוס שלי.
לפני 15 שנים
Succubus​(אחרת) - אה, הוא לא נושא להומור?
לפני 15 שנים
a מק - הוא וגלעד שליט.
לפני 15 שנים
Succubus​(אחרת) - והשואה?
לפני 15 שנים
a מק - שתי זקנות עומדות בשואה (ציון מקום מופלא זה השואה) ומפטפטות.

לפתע עובר בריצה ילד (טוב, מה שמתאפשר במצב תת-זונה מתקדם) וחוטף לאחת מהן כיכר לחם שלם. שלם!

זקנה א': את לא מתכוונת לרדוף אחריו?

זקנה ב': עזבי, רשמתי ת'מספר.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י