מדהים הפער התודעתי בין הרעב והרצונות ותפיסתך את אוייבקטי הרצייה לפני שאתה גומר וחלקיק אחרי.
ולמה יש איזושהי אנחת רוחחה נסתרת כשכבר לא רוצים. אולי כי יש בזה משהו מרגיע. כבר אין משהו שיש לו חזקה כל כך חזקה עליך.
לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.