עד טיפת האויר

יושבת דרוכה בחדר שאני לא מכירה עם כיסוי עיניים שהונח על המיטה. הדופק מהיר המחשבות משוטטות. מה לעזאזל אני עושה כאן? אני נורמאלית? מה אני מגשימה פנטזיות למישהי אחרת? טוב, כשהוא יכנס אני אוריד את הכיסוי עיניים. אני צריכה לדעת מי נוגע בי.
שומעת רחשים ליד הדלת, מאמצת את חוש השמיעה שומעת שני קולות של גבר ואישה. טוב, הם לא לכאן, הוא צריך לבוא לבד. שומעת את הדלת נפתחת. שיט יש כאן יותר רגליים ממה שצריך להיות. מרימה את היד כדי להסיט את הכיסוי עיניים. "לא כ"כ מהר ילדנות" היד שלי מוחזקת ומישהו משכיב אותי על המיטה וקושר לי את הידיים לשני אזיקי עור לצידי המיטה. הכלל היה שאתה לא קושר אותי. "את צודקת והוא באמת לא קושר אותך זו אני שקושרת אותך". איך לעזאזל היא הגיעה לכאן, זו הפנטזיה שלה שאני אמורה לממש להזדיין עם מישהו שהוא לא מכיר אותי ואני לא אותו ולא אראה אותו לעולם. רק לזה הסכמתי לא לשום דבר אחר. תסמכי עלי אני כאן כדי לשמור עליך. אני אדאג ששום דבר רע לא יקרה לך. משהו בקול שלה גרם לי לבטוח בה. גם ההכרות המוקדמת הוכיחה לי שהיא באמת דואגת לי. משתרר לו שקט בחדר. שוכבת קשורה על המיטה ומרגישה את הידיים שלו בודקות את הגוף שלי, מלטפות, שורטות, מכאיבות, שומעת אותה מתיישבת על הכורסא שנמצאת בחדר. היא מתכוונת לצפות בכל הסשן (מביך משהו לא ?!?!) אני לא איתו, אני איתה מה היא חושבת, איך היא מרגישה. "אני רוצה שתצאי" אני רוצה... הוא מרים לי את הראש ומכניס לי גאג לתוך הפה וקושר. צמרמורת קלה חולפת לי בגוף, בפעם הקודמת שהייתי קשורה עם גאג וכיסוי עיניים התעלפתי... היא יודעת את זה, למה היא לא מפסיקה את זה?!? הגוף שלי דרוך זיעה קרה מכסה אותו.


שירשיר מוקדש לך באהבה 😄
אולטימטיבי- אמרתי שזה מסוכן להשאיר אותי רעבה לא?!?!?