מיומנה של Angel

לגור בת"א ולקבל מהשכנים מתנה ירוקה מגולגלת מחוץ לדלת.

כדי שיהיה לי חג שמח - אלא מה

תודה לאל על שכנות טובה 

#קורונה

הוא: אני חרמן, תמצצי לי.

היא: אמרתי לך שזו התקופה הזו, תחכה שבוע ביג דיל.

הוא: למה אני צריך לחכות, תמצצי כבר וזהו מעצבן.

היא: אתה לא מספק אותי, לא גמרתי כבר יותר משבועיים ואתה כל שני וחמישי גומר, תתחשב קצת.

הוא: למה צריכה להיות לי הגבלה

היא: לא צריכה אבל מה איתי, אתה לא דואג ךי בכלל, מה אתה מצפה שיקרה.

הוא: את מסתכלת רק על החצי כוס הריקה כל הזמן.

היא(בלב): לך קיבינימט מי צריך טובות ממך.

Angel

מה כבר ביקשתי?

רגע לעצמי, רגע של נחת, רגע של שלווה

רגע של סיפוק.

אבל לאאאאאאא

קורונה.

את אמא, אישה, בחל"ת

אז כל מה שאת תעשי עכשיו,

זה תבשלי, תנקי, תסדרי, תמייני, תכיני.

שום סיפוק או הנאה בשבילך.

לחיות את הילדים.

ומה איתי? 

זובי.

#רוצה_זמן_לעצמי

לגמרי לבד.

Angel

תובנה שכעת עזרו לי להגיע אליה.

הגבר שחשבתי שהוא אהבת חיי, הוא בעצם גבר מתעלל רגשית.

כתבתי מתעלל רגשית בגוגל 

עלתה כתבה אשר מכילה את כל התסמינים והזדהיתי.

#איך לא עליתי על זה בעצמי עד כה?#

Angel

הכי חזקה,

כשאני מתפוצצת מתחושה או רגש כלשהו.

אני חושבת שזה הופך את זה קל יותר לאנשים להתחבר אליי.

פשוט כי כולנו מחוברים ומרגישים את התחושות האלו בנקודת זמן זו או אחרת.

Angel

בחיי, לפעמים אני חושבת שאני בכלל לא מבינה אנשים.

מה יש לטרוח לפנות אליי או לנסות לנהל שיחה, אם את/ה לא טורח לקרוא את דם לבי שאני מקיאה כאן על הדפים.

אם אין מספיק שכל להבין את החשיבות והמשמעות של זה עבורי ומדוע אני משקיעה בזה.

מה הטעם?

Angel

יש לי גם אחים וגם אחיות.

אני נמצאת בארוחת שישי אצל הוריי וכולם מגיעים.

אמא שלי מתחילה לשוחח איתי עד שאחותי נכנסת בדלת וישר הן מתחילות לדבר על עניעני עבודה ולפתע אני הופכת להיות לא רלוונטית, כאילו לא קיימת.

היא צעירה ממני, ילדת סנדוויץ שהתחתנה לאחרונה... אמא שלי והיא מקושרות על רקע שנאת חמתן.

אני מסתדרת עם חמתי ויש בינינו המון אהבה כבוד והערכה הדדית, אז לא מתחברת לשיחות לכלוכים. בכל זאת, מדובר בנשים שגידלו את הגבר שאנו בחרנו, איפה ההגיון בללכלך עליו ועל המשפחה שלו? להפך, צריך להתאמץ להיות בקשר טוב והדוק. לעניות דעתי, לפחות.

עוברת עליי תקופה מאוד קשה כרגע,

הייתי חולה (בשפעת, לא בקורונה), יש לי יבלות על מיתרי הקול שגורמות לי לצרידויות שמונעות ממני לממש את אהבתי לשירה ומוזיקה.

התחלתי לסבול עקב מצוקת כוח אדם בעבודה שלי.

בקיצור, אפשר ליילל ולבכות על מר גורלי, אך אני בחורה שסוחבת, מתמודדת בשקט ומסתכלת קדימה מתוך ידיעה שגם את זה אני אעבור.

עוצמה היא ביכולת לספוג ולהכיל ולהסתכל קדימה על כל מה שקורה לך בחיים ולהאמין שהכל לטובה.

אוהבת אתכם,

Angel

זה למעשה מה שאני עושה כאן. כן - בכוונה בחרתי במילה להקיא שמעוררת תחושת בחילה מסויימת.

אני הכי פתוחה כאן, הכי כנה, הכי משוחררת מחשבתית.

כי אני מרגישה בבית. 

זה פחות מטריד אותי אם התגובות חיוביות או לא,

זו התרפיה שלי.

אני מתחבטת עם עצמי הרבה, לכתוב? לא לכתוב? אולי זה יותר מדי? בחייך מאי, אולי הגזמת הפעם? זה יותר מדי אישי? יותר מדי סודי?

ששש לא מדברים על זה או על זה.

אבל פאק, 

עם כל המעצורים והחסימות שלי, 

לפחות כאן אני מרגישה ביטחון ועוצמה,

להיות חשופה ולדבר על הסודות והפחדים הכי גדולים שלי.

כי מי יכול עליי כשאני יושבת בסלון בבית שלי?

#עקפתי את רובכם המכריע כשהתחלתי בגיל 19 - כבוד לפרופיל מ2009  #

ככה זה כשאת בחורה ביישנית ומופנמת אבל משתמשת בסקס אפיל המטורף שלך כדי להקיא את הכל על המקלדת בכלוב, הבית השני שלך.

אוהבת

Angel

המוח שלי בנוי שונה. 

זה לא שאני חושבת שאני מיוחדת או מנסה להיות כזו.

זה פשוט המצב. אני שוביניסטית והייתי מעדיפה לחיות בימי הביניים ה"חשוכים" בהם נשים היו נשים וגברים היו גברים.

אני לא טובה בלהתחלק / לחלוק - זה פאק בייצור.

מה שרציתי להגיד בתכלס,

זה שעל אף שאני לא עונה להגדרה "כוסית" או "מסובבת ראשים" או "פאק הייתי מת תהיות איתה" או "איזו פצצת על".

תמיד אני משדרת סוג מסויים של סקס אפיל לרוב הגברים. זה והשיער המתולתל שלי תמיד היו שני הכלים החזקים ביותר שלי.

אני לא אשקר, גם הפנים היפות שמשדרות ילדה תמימה תמיד עזרו בזה.

אני לא אשכח את היום שחזרתי באיזה בייביסיטר באמצע הלילה ונסעתי לי בג'יפ המעפן הישן שלי, כולי בסטייל עוזרת בית/ניקיון מרגישה מסריחה עומדת ברמזור אדום.

גבר חתיך הורס על חלל במכונית לא פחות מפורש עומד ברמזור לידי וצופר.

הוא פותח את החלון ומבקש את הטלפון שלי.

אני: הלם טוטאלי, לא מבינה עברית לאותה שניה בזמן, מרגישה שמדיפה נינוחות צחנה ומצה מהבושה.

הרמזור מתחלף, הוא אומר, נו טוב ניסיתי, ונוסע.

פאק בייצור.

-Angel