אני: תקשיב, אבא, זה מטורף מה שקרה כאן.
אבא: כן. אבל אני לא מופתע.
אני: מה לא מופתע. הסיכוי נמוך מפגיעת ברק, מפגיעת ברק פעמיים, ממספר כלשהוא להיות גם זוגי וגם לא זוגי, מאותו נס של סלנברגר על ההדסון ב- 2009, מגילוי הפניצילין, נו אבא אתה יודע.
אבא: כן. את צודקת. אבל אני לא מופתע.
אני: נו בחיך, איך לא מופתע? האמנת שמשהו כזה יכול לקרות? ואז שוב ושוב?
אבא: האמנתי? לא בטוח למה את מתכוונת שהאמנתי. האמנתי בך. גם אמרתי לך את זה.
אני: אבא פליז, אל תביא לי את ה- אמרתי לך הזה עכשיו. לא לעניין. אתה ממש מפשט את זה. גורם לזה להשמע פשטני. ולי להשמע ילדה קטנה ומתלהבת.
אבא: לא, לא. זה לא פשטני. ואת ילדה קטנה ומתלהבת וזה נהדר. והסיכוי כנראה באמת לא גדול, אבל אמרתי לך שדברים יקרו. לא הקשבת. או הקשבת ולא האמנת. או הקשבת והאמנת, אבל הדמיון שלך הגביל אותך.
אני: אבא, זה חייב להיות משהו אחר. אנחנו חייבים להבין מה קורה כאן. עזוב, אני חייבת להבין מה קורה כאן. זה לא סביר. אני מנסה לחבר את כל הנקודות שמסביב וגם כאלה ממש רחוקות, או בלתי סבירות, או אפילו קארמה ושיט אבא, זה עדיין לא מסביר. נו, איך אתה יושב פה ככה רגל על רגל בהנהון מבודח, במקום לנסות לעזור לי?
אבא: לעזור לך במה?
אני: בזה. להבין מה קורה אבא. מה קורה שוב ושוב ושוב כבר שנה כמעט.
אבא: מה קורה? את. את קורית.
אני: אני? אני תמיד סוג של קרתי לעצמי, לא?
אבא: לא יודע.
אני: אז מה?
אבא: תראי, הסתברות שמזג האוויר יתפתח בדיוק כפי שהוא התפתח היא בלתי סבירה באופן בלתי מובן, ובו זמנית לא בלתי צפויה במיוחד. היא אפשרית. אז, האירוע הכי לא סביר אי פעם הוא העובדה שהכל קרה בדיוק כמו שהוא קרה, ולא בדרך אחרת שהייתה גם אפשרית.
אני:
אבא: כן, כן. גם הסיכוי שתביני. או שתרצי להקשיב. אבל האירוע הכי לא צפוי אי פעם, ובכן, זה תלוי איך את מגדירה את הציפיות שלך. זה יהיה מאוד לא צפוי שבננה תופיע יש מאין ותרחף מול האף שלך במשך כמה שניות, בזמן שהיא מתקלפת.
אני:
אבא: האם זה לא סביר? זה תלוי למה זה קרה. מי יודע איזה קסם מוזר אחראי? אפשר לומר וודאי שזה בהחלט בלתי צפוי.
אני: טוב, אני מסכימה. ממש. אבל ממש ממש ממש ממש ממש ממש בלתי צפוי.
אבא: או, את מתחילה להבין
אני:
אבא: אבל מה אם, את בעצמך מייצרת את הצפיות? what if you ARE the expectation?
אני: אז?
אבא: עכשיו לכי שנה אחורה ותראי שאבא אמר לך, be the expectation
אני: פאק, אמרת
אבא:
אני: מה זה בעצם אומר, אבא?
אבא: זה אומר, שלקח לך מעט פחות משנה, ילדה, והרבה הרבה יותר מהר ממה שחשבתי שייקח לך.
