אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 11 שנים. 16 בפברואר 2013 בשעה 21:32

חמש וחצי שעות שינה, ולא הספקתי לכתוב את הסיפור שרציתי

לפחות אני פועל כמו המדיניות שהכתיב חבר שלי, אם הצבא מחזיר אותך עייף הביתה, תחזור אליו יותר עייף...

בנוסף הורדתי חבילת שירי אהבה, סכנת בכי בפתח

לפני 11 שנים. 15 בפברואר 2013 בשעה 21:44

אני יודע מה אני צריך לעשות,

זה ברור לי.

אני מקווה שממחר אני עולה על הדרך הנכונה, 

אני מקווה שיופיע כאן פוסט שמסמן תחילת דרך, 

מקווה שהוא יכיל סיפור שאפילו בכח המח תתגאה בי.

 

אבל עכשיו, לישון...

לפני 11 שנים. 13 בפברואר 2013 בשעה 22:01

סעמק!  האם אני כלכך בודד, כל כך חסר אהבה,  כל כך חרמן שאני אשכרה עובר  על פרופילים ומחפש.

זה לא שאני שולל אני פשוט לא מאמין שזה ייקרה פה...

אוף! רע לי.... ואני כבר מפחד לשתף... אוף! כלכך טוב וכל כך רע בהפרשים של דקות...

בא לי לישון ובא לי לחלום על אהבה....

לפני 11 שנים. 10 בפברואר 2013 בשעה 21:45

אני פגום, מוצר דפוק בצורה מיוחדת.

החברה שייצרה אותי פשטה רגל אחרי הייצור שלי

התמיכה הפסיקו לתמוך בי וכבר לא מוציאים עדכונים

יש מדינות שאסרו ייבוא שלי

צריך לעשות משהו דרסטי כדי שלא יהיו כמוני אני ברצינות חושב על סירוס עצמי רק כדי שזה לא יקרה שוב

אני נורא... ואני שונא את המוצר הזה... חרא מוצר...

לפני 11 שנים. 8 בפברואר 2013 בשעה 19:46

"אתה יודע שאני אוהבת אותך?" היא אומרת

"כן אני יודע " אני אומר בלי הבעה

היא מכוונת לי את הידיים אל האיזקים בקיר וסוגרת בצליל, אוי איזה מערכת יחסית מסובבת יש לי עם הצליל הזה

"אבל למה 50? פעם שעברה עשינו 15 וכמעט אמרתי את המילה," דמעה זלגה לי

איך אני אוהבת שאתה בוכה," היא אמרה ונשכה שפה.

"אוקיי, אין בעיה, אני אבכה כמה שתרצי תשחררי אותי ואני אבכה עוד"

היא ליקקה דמעה שלי ואמרה "אני לא רוצה שתבכה, אני רוצה שתכעס"

אבל אני לא אכעס עלייך. 

"טל! אני מכירה אותך 5 שנים. מתוכם אני איתך שנתיים ולעולם לא ראיתי אותך כועס, הגיע הזמן"

"אבל לא זאת הדרך..." שתיקה "את חייבת באמת 50?"

וווווווששששש! 

"אחד מלכתי" אמרתי

לפני 11 שנים. 6 בפברואר 2013 בשעה 19:50

אני חייב לשאול, מה הקטע של מכנסי טייץ כאלה הדוקים ויפים אלה שמבליטים את כל העניינים הקימורים והחריצים הממ....

ומה הקטע של מכנסיים כאלה שגם מבריקים?

ומה הקטע של להתאמן במכנסיים האלה?

ומה הקטע בלעשות סקווטים עם זה?

ומה הקטע בלעשות שחרור עם זה. ועוד את התרגיל שמנענים את הרגליים והכל רועד כזה יפה??

אוי התחת....

לפני 11 שנים. 1 בפברואר 2013 בשעה 20:13

אני שונא אותך,

אני שונא אותך ברמות שאת לא מבינה, את פשוט מטומטמת ברמות מטורפות, יש לך כח מדהים בידיים ואת לא יודעת לנצל אותו בשיט, ולהפך, לאחרונה ניצלת אותו כדי לפגוע ולהרע. 

יש לך את הכח להבחין בדברים אצל אנשים מסויימים, לדעת מה באמת מניע אותם, לדעת מה באמת עומד מאחורי מעשיהם, גם אם הם בעצמם לא יודעים. ואת ילדה, בסך הכל ילדה בת 19 (לא הפרש גילאים כזה גדול, אבל אני כועס אז מותר לי) והושבת בן אדם בן 21 וחשבת שאת יכולה לעשות לו Shock Therapy, אז תדעי לך משהו מפגרת שכמותך, זה מסוכן! יא מפגרת!

זה מסוכן! את יודעת שאנשים מתו מדברים כאלה, את יודעת מה צריך להיות לפני שעושים את זה, נכון, המטרה זה לשבור בן אדם, להטיח לו בפרצוף את כל מה שבעייתי בו, אבל אז מגיע חלק לא פחות חשוב, לבנות אותו מחדש! להיות שם לצידו.

בן אדם שמבין, לא סליחה, בן אדם שעוסק בזה, פסיכולוג במקצועו (לא כמוך דיבילית עם פה) אמר לי שזה טוב בעיקר לטיפול בפוביות, מגיע בן אדם שבואי נניח שהוא מפחד מכלבים (איך אפשר הלוא זה הדבר הכי חמוד בעולם) אבל הוא מפחד מהם, ובא המטפל, מקשיב לו כמה פגישות, על הפחד, יוצר איתו קשר אמיתי ומהימן. ואז אחרי לא הרבה פגישות, אבל לא מיד, באמצע הפגישה הוא יארגן שייכנסו מלא כלבים לחדר, ואז המטופל ייכנס להיסטריה, יטפס על הקירות, ישרוט את הספות וירגיש שהוא הולך למות, אבל הנה החלק הטוב, החלק שאת פספסת, מפגרת, שם הוא ייבנה אותו מחדש, דרך ההיכרות איתו הוא יוכיח למטופל שהוא לא הולך למות, שהכל בסדר, שהכלבים בסך הכל יושבים שם (אגב, המטפל לא דביל כמוך הוא יודע שהכלבים מאולפים מאוד ולעולם לא ייפגעו במטופל) ואז לאט לאט הוא יוציא אותו מההיסטריה הזאת. זה שוק תראפי נורמאלי.

אבל את? לאאאאא את היית פשוט חייבת להושיב בן אדם ולהטיח בו את כל הדברים שרעים בו, ואני מודה, רוב הדברים נכונים, חלקם מוגזמים אבל בכל זאת....

אוף מעצבנת שכמותך למה היית חייבת לעשות את זה????? למה? שמרת את זה עד לשבוע האחרון בקורס, למה לא שתקת לעד????

לי גם אמרו שיש את היכולת הזאת, את המסוגלות לראות קצת יותר לבפנים של אנשים, אבל אני לא משחק בהם, אני לא שובר אותם ואז נעלם.

סססססססססססססססאמא שלך!

לעולם לא השתלחתי במישהו ככה, וגם עכשיו זה באיזה בלוג נידח באתר אפל, אז אני לא חושב שזה נחשב, ממילא זה אחת הפריקות היחידות שאני עוד יכול לעשות פה...

 

לפני 11 שנים. 30 בינואר 2013 בשעה 21:32

איך אני אוהב את מה שקורה עכשיו בחוץ, את הברקים והרעמים הללו...

כל-כך מתאימים למה שאני מרגיש, לכל הבלאגן שיש סביבי לאחרונה, אני אומר סביבי כי אני מרגיש ש2 הדברים הגדולים שקרו לי בכלל לא תלויים בי, כמובן בלי להתחשב בזה שכל מה שקורה לך זה בגלל שאתה הבאת אותו לעצמך, פשוט זה לא דברים שאני גרמתי, לא, אני לא יודע מה אני מרגיש לגבי 2 הדברים האלה, בא לי פשוט לעלות גבוה, להמריא, אל תוך ענני הסערה האלה, להתקרב לברקים.

מחר הולך לקרות משהו, ואולי אפילו אכניס למשוואה עוד מערכת עננים, אני לא רוצה אבל אני חייב.

וחבל לי שהמקום הזה כבר לא כל-כך מקום לפרוק אלא מעכשיו הוא יותר לסיפורים...

לפני 11 שנים. 25 בינואר 2013 בשעה 15:51

אז המטרה בשבת הזאת זה להתעדכן, להנות, להירגע, לפגוש.

וכמובן לעבור על כל החוסרים מהבלוג של "בכוח המח" ולהיות מעודכן...

לפני 11 שנים. 12 בינואר 2013 בשעה 17:30

בלונדי *מבוסס על סיפור אמיתי*

בלונד. זה הדבר הכמעט ראשון שאתה קולט אצלה, ואם רק הכרת אותה כנראה שכשתחפש אותה שוב תחפש בלונד בוהק. לא לחינם הכינוי שלה זה "בלונדי".

הגוף שלה חתולי וחטוב, החיוך שלה לבן בוהק ומלא שיניים, העיניים שלה כמו ירוק וכחול מעורבב בגסות והיא פשוט מאוד יפה.

 

פגשתי אותה לראשונה בתורנות מטבח, אני כבר לא זוכר בדיוק איפה, כנראה שטפנו כלים ביחד, שאלתי אותה לשמה, והיא אמרה שקוראים לה מאיה, והמשכנו לדבר ככה מדי פעם עד שנגמרה התורנות לאותו יום. אחרי זה בסך הכול ראינו אחד את השני ברחבי הגדוד והייתי עובר לידה ואומר "מאיה" כאילו מנסה להיזכר בשמה, והיא אותו דבר.

 

פעם אחת דיברתי בטלפון במקום יחסית מבודד כדי שיפסיקו לחפור לי, ואני מדבר, שיחה טובה עם חבר שממזמן לא התעדכנתי איתו, ופתאום היא מופיעה באזור, ותוך כדי ההליכה שלי סביב עצמי אני קולט אותה מזווית עין והיא קורצת לי, עד כאן נורמאלי. קרה כבר מדי פעם שקרצנו אחד לשני לאות היכרות, אבל זה משהו השתנה, המשכתי להסתובב ושוב נח מבטי עליה, והיא קורצת שוב, הפעם פותחת מעט את הפה בזמן הקריצה, התעלמתי, פתאום היא מלקקת את השפתיים, פה היא כבר תפסה את תשומת ליבי, ואז כשהיא הפריחה נשיקה קטנה באויר כבר הסתכלתי אחורה כדי לוודא שהיא לא מסמנת את זה לי, ולהפתעתי מאחורי שומם... כאן כבר התבלבלתי מאוד, ואני חושב שבהיתי בה, מיותר לציין שהצד השני בשיחת טלפון לא קיבל ממני ולו רבע מענה.

פתאום היא נושכת את השפה שלה בצורה סקסית, שמה יד על הירכיים, וכאילו מפתה אותי אליה, הסתכלתי עליה ללא תגובה, ואני מקווה שגם הצלחתי לשדר מבט של "מה יש לך? מה את דפוקה? מה נפל עלייך?"

באיזה שהוא שלב היא כנראה הרגישה שנמאס לה והיא פשוט הלכה, ואני המשכתי לגמגם עוד קצת בטלפון וסיימתי את השיחה. המשכתי הלאה בחיי אבל מיותר לציין שהמאורע הזה קצת תפס אותי ומאז כשראיתי אותה כבר לא עשיתי את הטקס הרגיל שלנו שאני כאילו מנסה להיזכר איך קוראים לה והיא גם, ואפילו התרחקתי ממנה.

 

באחד השיעורים הגדודיים השתעממתי והתחלתי להסתכל לצדדים ופתאום תפס לי את העיניים בלונד. הסתכלתי עליה ופתאום היא פיזרה את שיערה ואספה אותו מחדש, ובהיתי בכל התהליך כי תכלס זה היה יפה. היא פתאום הבחינה בי ואז הפריחה לי עוד נשיקה. כאן כבר זה עיצבן אותי כי הבנתי שיש בה משהו בעייתי והחלטתי בליבי להתרחק ממנה כמו מאש.

 

כעבור כמה שבועות או חודש, שוב דיברתי בפלאפון והפעם במקום עוד יותר מבודד כי ציפיתי לשרשרת שיחות עם כולם עד שיש לי זמן בשבת, וכרגיל חיברתי את האוזנייה והתהלכתי סביב סביב, פתאום ראיתי אותה עוברת עם מעיל וממשיכה הלאה, לא ייחסתי לזה חשיבות כמובן, לאחר כמה דקות פתאום ראיתי אותה מתקרבת אליי, היא נכנסה לפטיו שהייתי בו למרות שאין שם כלום, בעצם חוץ ממני. ושמתי לב שהיא פתאום גם בלי מעיל, ושרק מדי הא' שלה עליה, וכמובן כדי להוסיף למזל שלי כמו כל בת שמכבדת את עצמה בצבא הזה היא הצרה את המדים יפה יפה...

אמרתי לבחור בטלפון "אני אחזור אליך אחר כך יש פה משהו מוזר" וניתקתי, היא התקדמה ישירות אליי ואני ניסיתי למנוע מצב של שתיקה מביכה אז אמרתי כהרגלי "אממ... מאיה נכון?"

"חה חה מאוד מצחיק" היא אמרה בזלזול משהו והוסיפה "מה מוזר?"

"אה, זה שהיית לפני שנייה עם מעיל ושנייה אחרי זה את בלי"

"אתה יודע משהו? שמתי לב שהסתכלת עליי..."

"כאילו את לא הייתי מחפשת במה לבהות בהרצאה המשעממת הזאת" אמרתי בחיוך.

"צודק, אני בהחלט משהו יפה להסתכל עליו" היא אמרה והתקדמה עוד צעד.

אני התרחקתי צעד קל אחורה ושתקתי, המצב התחיל להלחיץ אותי.

"אנחנו פה כבר הרבה זמן, זה היום ה-18 של הסגירה הזאת וחסר לי משהו".

"אה..." נאנחתי "אוכל של אמא חסר לכולנו..."

"לא זה, דביל" הקללה הזאת קצת הייתה לי מוזרה בראש "יש דברים" היא התקדמה עוד צעד ואני מתרחק "אחרים" עוד צעד ואני מתחמק "שחסרים לי" הגב שלי נתקע בקיר, והיא במרחק צעד אחד ממני "אתה מבין?" היא שאלה.

לא היה לי מה לענות והקרבה הגדולה שלה אליי כבר הלחיצה אותי, אז ניסיתי להתחמק מלענות: "לא קר לך בלי מעיל?".

"לא, אני בחורה חמה" היא אמרה ולפתע הסתובבה ללכת, אני שחררתי אויר וניסיתי להבין מה היה פשר הדבר המוזר הזה, לא הספקתי לנשום נשימה מיותרת ופתאום היא מסתובבת במהירות משעינה ידיים על הקיר מצדדי, הקוקו שלה מצליף בי קלות אחרי הסיבוב שלה והיא מסתכלת עליי בעיניים, קצת מלמטה כי אנחנו לא באותו גובה. ואני רואה בעיניים שלה נחישות, נחישות מפחידה.

ברגע אחד הבושם שלה ממלא לי את הנחיריים ואני מריח אותו בהנאה, אני תופס את עצמי ומנסה להתעשת, ואומר חצי בצחוק. "מאיה, אני חושב שטיפה עברת את השילוב הראוי כאן."

הגוף שלה מרחק סנטימטר מהגוף שלי והשדיים שלה מילימטר ממני, והיא אומרת "גם לך חסר משהו, חייב להיות חסר לך אחרי כל הזמן הזה". פתאום היא נצמדת אליי, מצמידה דבר ראשון את הרגליים בגל כזה ועולה לאט לאט למעלה, הפרצופים שלנו קרובים מאוד, והשדיים שלה נמעכים לי על החזה. "מאיה מה קורה פה?" השתנקתי. והיא לא ענתה.

 

פתאום אני מבחין בשפתיים שלה, כמה בא לי לנשק אותן, כל-כך אדומות ונראות רכות, היא שמה לב לזה והזיזה קלות את הראש שלה, ואני זז בטבעיות עם השפתיים שלי בכיוון השפתיים שלה, רוצה לנשק, מאוד רוצה אבל לא מעז.

היא התרחקה במקצת ממני ואמרה בחיוך "אני לא מאמינה, אתה מאלה... חשבתי שאני יודעת מה חסר לך, אבל אני מבינה שטעיתי."

גמגמתי "מ...מ... מה את מתכוונת?" פחדתי מהתשובה שלה.

היא אמרה "חשבתי שאתה כמו כולנו, שאתה חרמן, אבל זה לא זה, אני רואה שחסר לך משהו אחר, לך חסרה אהבה" המילים שלה העבירו בי גלי צמרמורת, השדיים שלה שנמעכים עליי הסיחו קצת את דעתי, והיא המשיכה "אתה שונה, רציתי לשחק איתך קצת במשהו, אבל אנחנו נשחק במשהו אחר אולי יותר כיף" ניסיתי למצוא מילים כדי לעצור אותה, אבל לא יכולתי או שלא רציתי, לבסוף הצלחתי להגיד "אני לא רוצה לשחק, מאיה, לא רוצה" והיא החזירה "זה לא לבחירתך" ואז השתררה שתיקה, והיא נשארת צמודה אליי הגוף שלי מתחמם ממנה, ולאחר דקת שתיקה היא אומרת "אתה רוצה דברים אחרים, וגם קל לבלבל אותך אני חושבת, בוא ננסה" היא אמרה והתרחקה ממני טיפה נותנת לגופי להתקרר קצת והיא אמרה "אתה מחפש אהבה, אתה מחפש את הליטוף" והיא העבירה את גב ידה על הלחי שלה וגרמה לי לקפוא "אתה מחפש את הנשיקה" והיא נשקה לי קלות על הלחי, מעבירה בי צמרמורת, "אתה מחפש את החום" והיא העבירה את ידיה על הכתפיים שלי וגרמה לי להתמכר "אתה מחפש את המילים" והיא רכנה לאוזן שלי ואמרה בלחישה מסעירה "אני אוהבת אותך" וגרמה לי לשיתוק כללי.

 

אני משותק לא יכול לזוז והיא מתרחקת שוב ואומרת "אבל אתה טועה, אתה מכור לזה, אתה חושב שתמצא את זה אצלי אבל אתה טועה, אתה תמצא את זה רק אצל בת זוג, ואני לא כזאת, ואני הולכת להראות לך כמה אתה טועה, אתה מבין, כבר עכשיו עוברות לך מחשבות אולי יש מצב לקשר איתי, אבל תבין, גם אתה לא תוכל לעמוד בקצב שלי וגם אני לא צריכה ממך אהבה, אני לא מביאה לך אהבה, אני רוצה דבר אחד." היא הפסיקה כדי ללחוש לי לאוזן שוב "אני רוצה סקס" המילה הזאת גרמה לי לזוז באי נוחות ולנסות אפילו להתחמק ממנה. "אוי איזה חמוד" היא לעגה "מילה בוטה כזאת מלחיצה אותך, או שזה רק בגלל שאישה סקסית כמוני אומרת לך את זה, הופה שוב אתה זז, אתה תהיה כיפי" והיא עוברת לאוזן השנייה "סקס... סקס... סקס... זין... כוס... אוי אוי אני גומרררת" היא חיקתה קולות באוזן שלי. ואני כמעט מתפוצץ מעודף תחושות, ואז היא שולחת יד לאזור המכנסיים וכשהיא נתקלת בזין שלי היא אומרת כאילו בהפתעה "או, אני רואה שגם אתה דלוק, אני מדליקה אותך, ועכשיו שאלה, אתה מודע בכלל למלחמה העצומה שמתנהלת לך בראש בין אהבה לסקס?"

היא חיכתה לתשובה ואני רק בהיתי בה מבועת וחסר כל יכולת לדבר.

 

"לשאלה הזאת אתה חייב לענות" היא אמרה, "אתה מפחד ממני?"

ניסיתי למצוא את האוויר כדי לענות, ורציתי לשקר אבל לבסוף אמרתי את האמת "כן".

"יופי אז נתחיל" היא אמרה בחיוך, לפתע היא הניחה ידיים על המותניים שלי כאילו מתכוננת לריקוד.

"אנחנו הולכים להסתובב, אבל אל תדאג אני יודעת שלא תברח, ואתה יודע למה? בגלל שאתה עוד רוצה לברר איך זה נגמר אם באהבה או סקס, כמובן שאין לך התנגדות לסקס איזה בתול כמוך לא ירצה סקס, אבל אתה מעדיף אהבה ואני יודעת טוב מאוד שאם היית בטוח שזה רק סקס היית בורח, אבל אתה מתלבט, אתה לא בטוח, ואתה מת לדעת איך זה יתברר, אני יכולה לגלות לך את הסוף, זה רק סקסססס" בזמן שהיא משכה את המילה האחרונה היא סובבה אותנו כך שגבה אל הקיר.

 

היא עצרה כך למשך כמה דקות בוהה לי בעיניים ומטביעה אותי בירוק כחול הזה ואז אמרה "תתפוס אותי" ומיד קפצה, אני באינסטינקט תפסתי אותה בירכיים ויצא מצב שהיא נשענת על הקיר ואני מחזיק אותה, פתאום הידיים שלי התחילו לשרוף מהמגע בירכיים שלה מהחום הלוהט שלה, אבל לא יכולתי לתת לה ליפול.

עכשיו הפרצוף שלה מול הפרצוף שלי והיא מתקרבת ואני רוכן לנשיקה, ואז היא מצקצקת בלשונה, ואומרת "לא לא לא, זאת אהבה, שפתיים זה אהבה, שיניים זה סקס" והיא מפנה לי את הצוואר שלה ואני מתחיל לנשק את הצוואר, היא עוצרת אותי שוב ואומרת "זאת אהבה, שיניים זה סקס" ומשהו השתלט עליי ואני מתחיל לנשוך אותה בצוואר, נטרף מהתחושה והטעם המעט מלוח, רוצה לקרוע לה את הצוואר, לא מבין מה השתלט עליי ולא יכול לעצור את זה, והיא מתחילה להוציא קולות של הנאה, תוך כדי היא פורעת את שיערה ובין רגע הופכת להיות עוד יותר סקסית ממקודם, ואז היא אומרת "די, עצור" ואני נבהל שהגזמתי נרתע לאחור ומפסיק לנשוך "אתה מבין? יש הבדל בין אהבה לסקס"

 

היא שולחת יד לעבר החולצה שלה ופורמת את הכפתורים, אני המום ועדיין לא מסוגל לדבר, אבל מסיבה לא מוגדרת עדיין מחזיק אותה, היא מסיימת לפרום את הכפתורים ומסיטה את החולצת מדים, ומרימה את הגופייה וחושפת את שדיה, ואז היא שולחת יד לעבר השיער שלי ומתחילה ללטף, אני מתמכר לתחושה ועוצם עיניים, ואז היא שוב הורסת את הרגע "זה אהבה" ובפתאומיות דוחפת את הראש שלי לאחד משדיה, "זה סקס" ואני מתבלבל ולא מבין בכלל מה קרה הרגע, ואני מתחיל לנשק את השד שלה ברעבתנות והיא אומרת, "סקס" אני מבין את כוונתה ומתחיל להתפרע לה על השדיים, מוצץ ברעבתנות ונושך את הפטמות והיא נטרפת מהתחושה ומתחילה לגנוח בהנאה מגבירה לאט לאט את העוצמה "כןן... כןן.. עכשיו אתה מבין" היא תופסת לי את הראש בשתי ידיים ולוקחת אותו אחורה, מסתכלת לי בעיניים ושואלת "אתה עוד מתלבט?" ועניתי בביטחון שלא הבנתי מאיפה הוא הגיע "לא!"

היא מקרבת את פניה אל פניי שוב ואני רוכן לנשק אותה, היא מיד סוטרת לי ואומרת בקול רם "אז למה נשיקה? סקס זה ככה," היא משלבת רגליה סביבי ואני מנסה לעזוב את הידיים ממנה, והיא כמו מרחפת הרגליים שלה סביבי שיגעו אותי, כמו לפיתה מדליקה כזאת, אני מרים ידיים ללטף לה את הראש והיא מהר תופסת לי יד אחת וממשיכה "ככה..." היא מכוונת את היד שלי למכנסיים שלה, ודוחפת את ידי מתחת לתחתונים שלה, הייתי קצת בשוק מרמת הרטיבות ובהחלט לא היה לי מושג מה עושים שם למטה, היא כיוונה אותי ודחפה 2 אצבעות שלי לתוכה, רמת החום והרטיבות שם העפילו לי את החושים, והיא התחילה לקפוץ על היד שלי מזיזה אותי ואותה בדיוק כמו שהיא רוצה, היא התחילה לגנוח בצורות שלעולם לא שמעתי, ואני כבר לא ראיתי, לא ראיתי את שדיה הקופצים את השיניים שנושכות את השפתיים את השיער שלה בכל מקום, זה היה רק אני והיד שלי בתוכה, והקולות שלה בתוך הראש שלי, הייתי המום. כשהרגשתי אותה מתכווצת עליי, הרגשתי את הרטיבות מתפשטת בתחתונים שלי, היא האטה את הקצב.

אני הוצאתי את היד שלי וחזרתי להחזיק אותה, קפוא.

היא הורידה את הרגליים, ונעמדה.

היא אמרה "זה סקס, אל תתבלבל, זה לא אהבה, אתה גרמת לי עונג, ועונג משובח ביותר אם יורשה לי לציין, אה, אבל אל תתלהב, אני עשיתי את רוב העבודה, ולפי הכתם במכנסיים שלך אני גם ריגשתי אותך קצת."

לא זזתי ממנה, עדיין הייתי צמוד אליה והיא צמודה לקיר.

"אין אהבה" היא אמרה, נשקה לי על הלחי, התכופפה מתחת לידיים שלי שהיו שעונות על הקיר ונעלמה, עד שהעזתי להסתובב, בלונדי כבר נעלמה.