המסע שלי

בתחילת השבוע אני ואנאבל-לי היינו בדירה שלי, בחלק מהמאמצים המשותפים שלנו לשפץ אותה לאט לאט, כל הדברים שלי מצטופפים יחד בחדר השינה מכיוון שהרצפה הייתה צריכה להיות פנויה לשיפוץ, המיטה הדבר היחיד שנשאר פנוי, ללא סדינים אפילו כי הם היו בכביסה.

בין לבין העיסוקים שלנו אנחנו מצטופפים בחדר ההוא, כשאי אפשר בקושי לדרוך על הרצפה, ואנחנו מתחרמנים, מתמזמזים אחד עם השני, הידיים שלי מבלות הרבה זמן על התחת שלה (What can I do, I'm an ass man) אני מועך אותו, מנשק אותו בתאווה, מפריד מדי פעם את הפלחים ומוציא ממנה אנקות גם כשהיא בכלל לבושה, הפרצופים שלה, הנשימות שלה מוציאים ממני עוד ועוד.

ואז היה רגע של שפיות קצת מעין הרגע של "טוב צריך להתארגן ללכת" היא נעמדה כשאני עוד יושב על סף המיטה, התחת שלה מול הפנים שלי ופתאום עלה לי רעיון.

מכיוון שאני זה שהכנסתי אותה לבדסמ אני יודע שהיא לא מכירה איך זה להיות עם סימן, ואמרתי לעצמי שבא לי.

אבל באותו רגע אני לא טלר, והיא לא בל, (עוד אסביר על החוקים בינינו מתישהו) ולכן אני צריך לבקש ממנה אישור להכאיב לה או לעשות אקט בדסמי.

אז אני מציע לה "אני רוצה לעשות לך סימן בדייייייוק, פה" ונועץ אצבע בתחת הזה שלה, "את מרשה לי?"

בשניות הנשימה שלה משתנה היא תוהה מה יקרה ואומרת "כן" בקול שקט וקצת מלא חשש.

אני מוריד את הטייץ חושף את השלמות הזאת בצורת תחת, משעין אותה על הארון, אני יושב על המיטה והתחת שלה בדיוק מולי, אני מתחיל ללקק ולנשק, לסגוד, לגנוח בעצמי, כי וואלה זה לנשק תחת, זה תמיד טוב.

ואז השיניים מתחילות להופיע, בהתחלה נשיכה קטנה, כרסום, סתם אקט שמוציא גניחה, עוד נשיקות, ליקוקים, בדיוק באותו אזור, ופתאום יותר שיניים, סוגרות יותר על הבשר העסיסי הזה, הגוף שלה מתכווץ, הידיים מתהדקות על הארון, אנקת כאב נפלטת, ושוב ליקוק, נשיקות, גניחות בלבול שלה, ואז נשיכה חזקה פלוס מציצה, השינים נסגרות ואני שואב את הבשר, יודע שהאקט הזה מעלה קצת דם לפני העור וישאיר לה סימן יפהפה, אני מחזיק את השיניים ככה כמה שניות, היא קצת נבהלה, כאב כזה של נשיכה הוא חד וממוקד וקשה יותר להתמכר אליו והיא פלטה "צהוב" מילת הביטחון הבינונית שלנו.

הפסקתי מיד.

נישקתי את האזור ואמרתי "כן... זה בהחלט כואב יפה שלי, את צודקת", המשכתי לנשק את האזור הידיים שלי עולות במעלה הגוף שלה, תפסתי אותה ונשכבתי אחורה, גורם לה ליפול עליי, התהפכתי עליה וחיבקתי אותה חזק, ידעתי שהיא צריכה איסוף אחרי מילת ביטחון, אני יודע מה זה מעלה אצל הצד הנשלט, חיבקתי חזק חזק ולחשתי לה "אני כל-כך גאה בך שאמרת את זה"

והיא מתוך הבלבול וגל הרגשות "באמת?"

"באמת" אמרתי "זה רק מראה לי שאת מסוגלת לומר את זה וזה גורם לי לבטוח בך יותר"

קצת אני מאמין על מילת ביטחון: סורי, אני לא מתחבר לשולטים שמוסיפים לאמירת מילת הביטחון שמץ של אכזבה, לדעתי האישית זה יכול להוביל שליטה למקום רע וזה לוקח את כל עיקרון "ובהסכמה" וקצת זורק אותו לפח, אם הצד השולט יראה לצד הנשלט שהוא מאוכזב ממנו לאחר אמירת מילת ביטחון, זה רק ירחיק את הנשלט מהאפשרות לומר זאת שוב, כי עכשיו לא רק שאני צריך 'להודות בזה שקשה לי' יש פה גם 'השולט יהיה מאוכזב ממני'.

בשליטה שלי, מילת ביטחון תמיד תגיע עם תחושת גאווה גדולה, הצד הנשלט חייב להרגיש כמה שיותר ביטחון לומר את מילת הביטחון, להפסיק לרגע לנשום או לומר אני חייב לעצור את הכל, ואני יודע את זה מהחוויות האישיות שלי כנשלט.

ומעבר לזה שזה נכון, שרק ככה אני יכול לבטוח בצד הנשלט שהוא במקום טוב, שהוא יכול לספוג את המשך הסשן.

יום יבוא ואולי אכתוב על זה יותר בהרחבה.

חזרה לסיפור המקרה

אני מחבק אותה, והיא מתכווצת עליי, מלאת רגשות מאמירת מילת הביטחון בפעם הראשונה, מהכאב המפתיע ומאוד ממוקד בתחת (המהמם) שלה, לאט לאט הכלתי את כל הרגשות האלה, כשאנחנו לא בסשן אז אני מחבק מאוד, מנשק המון, עושה קצת הלוך חזור כשאני מדליק אותה עם נשיקות בעורף ומרגיע, מחזיר אותה למציאות, וכל הזמן הזה אני מלטף לה בעדינות את התחת הכואב, ואומר לה כמה היא עושה לי טוב, לאחר שהרגשות ירדו הלכנו יחד לראות את הסימן, נקודה אדמדמה במרכז התחת, אני ידעתי שזה יכחיל ויישאר יפה כמה ימים.

והיא קיבלה משימה, בכל יום היא צריכה לשלוח תמונה לטלר, עם הסימן ולהוסיף את התחושה שלה לגביו.

לאט לאט הגיעו התמונות, התמונות הראשונות היו עם תיאור גאווה שהיא נושאת את הסימן שלי עליה, ואני התפלאתי באיזה מהירות היא התאהבה בסימן, ובאיזה מהירות היא במקום התמסרותי כזה של לאהוב את הסימן שלי עליה, אני יודע שאני כנשלט לגמרי ככה, חולה על סימנים אבל לקח לי קצת זמן, היא, הגיעה לשם ממש מהר.

התמונות הבאות הביעו באסה על כך שהסימן הולך ונעלם, ובתמונות ההם התיאור גם הגיע עם תקווה לעוד סימנים.

התגאיתי מאוד בבל הנשלטת החדשה שכל-כך התמכרה לסימן.

ואז כמה ימים אחרי, כשהסימן נעלם לגמרי, ושוב היינו באותו חדר שינה דחוס, רציתי לתת לה את האפשרות לבקש ממני עוד סימן, נתתי לה את האפשרות וזה הוביל למשהו שלא ציפיתי לו, אבל זה לפעם אחרת...

או המשך יבוא או משהו כזה.