צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 3 שנים. 24 במאי 2020 בשעה 7:48

אנחנו נכנסים לדירה שלי, מותשים לאחר יום בשרב האחרון,
חזרנו מאיקאה, וביקור באיקאה כמוהו כשדה קרב לא קטן, התאבזרנו בהרבה דברים לדירה שלי, בדברים לדירה שלה, היה לי כיף ונעים להסתובב איתה.
העלינו את הדברים שהולכים לדירה שלי, בדקנו כמה זמן מנוחה יש לנו, וראינו שיש 50 דק לפני התחנה הבאה שלנו, אני נשכב מפורק על הספה, היא הלכה רגע לשירותים, כשהיא חזרה היא ביקשה ממני לעשות לה מקום, התיישבתי והיא התיישבה לידי, שאלתי אותה אם היא תרצה לראות משהו והיא אמרה שלא, רק רצינו לנוח, והאמת ששמחתי שהיא אמרה לא.
ביקשתי ממנה אם היא תוכל לזוז לקצה הספה כדי שאשים עליה ראש והיא אמרה בחיוך המקסים שלה "דווקא רציתי לשכב עליך... אתה יודע מה נעשה בתורות, שכב עליי" והלכה הצידה, אני נשכב על הירך שלה מחבק לה את הירך כמו כרית, והיא מעבירה לי יד בשיער.
אני נרגע.
פתאום משום מקום היא עושה קול מוזר, מעין המהום כזה, אני נבהל ומסתכל עליה והיא בחיוך שובב "מה? זה תרגיל לחימום קולי" אני צוחק ואומר לה "מה חימום קולי עכשיו, את יודעת מה? אם כבר אולי תשירי לי משהו?"
היא הסכימה ושאלה מה ארצה, אמרתי לה את שם השיר אבל היא לא זכרה באיזה סולם (אני העמדתי פנים שסולם זה חשוב לי כשהיא שמה את השיר) השיר הושמע ברקע והיא מצטרפת אליו בקול המדהים שלה.

הקול שלה חדר לי לאוזניים ועמוק לתוך המוח, הרגיע אותי, השרירים שלי הרפו והרגשתי את עצמי צונח.
קורים מתוקים של שינה משכו אותי למטה כשאני צולל עוד ועוד, הקול שלה, שירים אחרים התערבבו לי בראש לבליל צלילים נעים, מדי פעם התודעה שלי קצת קפצה וחשבתי לעצמי שהיא בטח נרדמה גם לצד השירים מהפלאפון שלה, משהו בי רצה לבדוק אבל גופי היה רגוע כל-כך שלא יכולתי לזוז, אני נופל לשינה וחוזר לתודעה לסירוגין שכל הזמן הזה יש מוזיקה נעימה מתנגנת, אפילו כשהיה ווליום גבוה מדי ורציתי לבקש להנמיך קצת לא יכולתי, מגע הירך שלה הליטוף בשיער פשוט שיתקו אותי וכיסו אותי בנעימות, השרירים הכושלים שלי לאחר יום ארוך זכו למנוחה.
אחרי זמן שהיה נראה כמו נצח, אני מקבל נשיקה בצוואר, הגוף מתעורר והתחלתי לזוז קצת, התרוממתי אפוף שינה והיא חיבקה אותי חיבוק חזק, התמתחתי והיא אמרה לי שעוד מעט צריך לצאת, הרגשתי רענן טעון באנרגיה, אמרתי לה "גם את נרדמת, נכון?"
והיא ענתה "לא, הכנתי רשימה"
התבלבלתי ואמרתי "מה? אבל רגע, אני נרדמתי, יואו אני מצטער"
היא הרגיע אותי ואמרה "זה ממש בסדר" וחייכה חיוך כובש
"מה רשמת ברשימה" שאלתי, הייתי בטוח שהיא עשתה סדר בדברים שהיא רוצה לעשות בדירה או משהו
"לא, רשימת השמעה, שיהיה לך שירים נעימים..."

התבלבלתי עוד יותר, ונכנסתי למחשבות מוזרות, היא נתנה לי לישון ואת זמן המנוחה שלה השקיע בלבחור לי שירים שיהיו לי נעימים?
באתי לשאול אותה משהו אבל היא כבר נעמדה והלכה לחדר השני, אני קם, השרירים שלי רעננים אבל המוח מבולבל, נעמד באמצע הדירה, היא ריחפה לה בדירה מאושרת.
תפסתי אותה לחיבוק ואמרתי לה "אני לא בטוח מה קרה הרגע, ומה עשית לי אבל לא הרגשתי את התחושה הזאת אף פעם"

רק באותו ערב הבנתי מאיפה הבלבול שלי הגיע.

זה לא קורה לי, אני האדם שישקיע מאה אחוז מזמן המנוחה שלו לגרום לצד השני להיות מאושר
אני זה שלא יעז להזיז את הראש שלה כשהיא ישנה עליי
אני זה שילטף אותה במשך 40 דק' שיער כדי שיהיה לה נעים
אני זה שידאג לשירים
אני זה שיתמלא מלהעניק ככה לבן הזוג שלי
איך זה פתאום קורה לי, איך קרה שהיא עשתה לי את זה? איך קרה שאני עם מישהי שהעניקה לי פינוק כל-כך חזק שזה הכריח אותי לשחרר, אני לא משחרר לרוב, אני מחזיק ואני מעדיף לפנק, אבל הכל היה כל-כך מדויק שפשוט צללתי לשינה נעימה, איך יכול להיות שלא אני פינקתי אותה, איך יכול להיות שהיא בכלל חושבת שזה מגיע לי...
כשהבנתי את כל זה באותו ערב, חייכתי לעצמי חיוך קטן כששיתפתי אותה בכמה זה היה לי משמעותי...

לא, לא התרגלתי עדיין.

La Bat Zoug​(שולטת) - כשמגיע מגיע על תחשוב
לפני 3 שנים
Annabelle Lee - ⁦♥️⁩⁦♥️⁩
לפני 3 שנים
'BunnyPrincess'​(מתחלפת) - קסום. אתם מתוקים!
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י