שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע שלי

לפני 3 שנים. 13 ביוני 2020 בשעה 13:15

אני מגלה בעצמי צד חדש לאחרונה,

לדוגמא בסוף שבוע הנוכחי, אני קצת נח, כי כל השבוע היה פסיכי, היו לי דרמות רגשיות אחת אחרי השנייה, יכולות ההכלה הרגשית שלי נמתחו עד לקצה היכולת בעיקר בזכות הפעילות ההתנדבותית שלי שבמסגרתה אני שם בשביל אחרים, אז הגיע הסוף שבוע ויש לי הזדמנות לנוח והחלטתי לקחת את ההזדמנות הזאת בשתי ידי,

בנוסף, היא עסוקה, היא במקום אחר, רחוק יחסית ללא קליטה במשך כל הסוף שבוע, ופתאום המנוחה לא אותה מנוחה, פתאום הזמן הפנוי שעושים בו כלום קצת שונה, כי אני רוצה להיות איתה...

זה מוזר לי, כאילו זה לא מוזר לי בהתחשב באיך שהזוגיות בינינו נבנתה, אבל זה כן מוזר לי כי זה חדש, הגעגוע ברמה הזאת זה חדש, הצורך אליה ברמה הזאת הוא חדש.

ובאופן הזוי בד בבד כאילו במקביל עולים קולות אחרים שמקורם בפחד, ובהיאחזות הנפש שלנו בדפוסים מוכרים כדי למנוע שינוי, הנפש שלנו תמציא דברים ותקצין דברים כדי לא להשתנות, ואצלי פתאום מופיע הפחד לאבד אותה, והוא מופיע חזק...

לפעמים אני מוצא את עצמי שואל האם אני באמת אוהב אותה, ומה זה בכלל אהבה, איך אני מודד כמה אני אוהב אותה, שאלות טיפשיות בהתחשב בזה שקצת קשה לי לישון בלילה ואני יודע שאם היא הייתה לידי זה היה נראה אחרת, אני יודע שהייתי נצמד אליה ומשהו במגע איתה היה גורם למחשבות שלי להשתחרר ולגוף להירגע.

(אולי גם הייתי ישן יותר טוב כי אנחנו מזדיינים בלי סוף והייתי מותש אבל זה סיפור אחר)

 

והכל נראה קצת אחרת כבר תקופה רק כי היא שם, ודאמט זה קצת מעצבן אותי, כי אני תמיד תוהה לעצמי כמה אני בונה את עצמי כעצמי, ללא הזוגיות שלי וללא תלות בה, ואני יודע במאת האחוזים שאני בונה את עצמי כרגע ברגעים אלה ממש גם בלי אנה, אבל היא גם חלק כל-כך חשוב מהבנייה הזאת, והאור שלה שם בכל מקום.

זה כל-כך מרענן בשבילי להיות במקום כזה, במקום שאפשר לבטא את הפחד מלאבד והצד השני לא מגיב בקריסה טוטאלית, ולא אומר "אה אני לא מספיק חשובה לך כנראה בלה בלה" אלא יש בה משהו מכיל שאומר "וואו כן, אני רואה את הפחד שלך" ולא צריך יותר מזה, זה כל מה שאני מבקש, האמת שמחקרים גם מראים שזה מה שכולנו מבקשים כאשר עולה בנו פחד, זה כל-כך מרענן שיש מישהי ששומעת את הסטיות שלי ואומרת "הממ מעניין", זה כל-כך מרענן לתקשר עם מישהי על הקשיים, מישהי שיודעת לשאול את השאלות הנכונות.

וואו הקשר הזה כל-כך שונה, כל-כך טוב, וכן יש בו את הקשיים שלו, וכן אנחנו צריכים קצת זמן בנפרד, וכן זה לא קשר דיסני (ממש לא) אבל זה כל-כך שונה אמאלה כמה שזה שונה.

וכן, אנחנו משלבים בתוך כל זה גם בדס"מ

וזה מדליק!

Synt​(נשלטת) - מדליק. ומרגש, אפילו :)
כיף לקרוא מילים כאלו
לפני 3 שנים
Annabelle Lee - ואוו. כמה שזה מרגש לקרוא את זה.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י